היום ערב זיכרון לרבין.
כל שנה מגיעה התקופה הזאת.
תקופה עצובה.
וכל שנה אני חושבת על זה מחדש,
איך אדם,אדם יהודי,שחי כאן בארץ,רוצח את ראש הממשלה שלו,שבחר עמו.
קשה לקלוט בכלל,
כמה טמטום.
כמה כאב בגלל הדפוק הזה.
הוא אדם חוטא,לא מגיע לו אושר בחיים.
הוא גזל חיים מאדם,והוא איננו מתחרט אל כך אפילו לא בקצת.
והנה,האומנם הוא בכלא אבל יש לו אישה,שבקרוב תלד לו ילד,
לא מגיע לו.
אבל היום הזה לא מתעסק בו,
הוא עוסק ביצחק רבין ז"ל.
אדם יקר לישראל,אדם יקר לעם היהודי.
יום בהחלט עצוב.
הזנחתי את הבלוג וכמה פוסטים היו חסרי משמעות לחלוטין!
וגם המחשב נדפק,דבר שלא כ"כ מקל על העניין..
אזז..החלטתי גם להשקיע יותר ולכתוב יותר,וגם להזמין עיצוב חדש ויפה (:
**בבקשה מי שיודע על מישהו שהוא מעצב יפה -לומר לי!!!
ברוב הפוסטים,אין לי תגובות :|
אבל לא נורא.
אני אוהבת את הבלוג,זה מין מקום התפרקות שכזה,
לכתוב על מה שעובר עליי,על מה שאני חושבת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
