הבלוג הסודי שמספר עליי .

אני ידעתי שהוא לא אוהב אותי .

אבל ראיתי את השיחה שלו עם ידיד שלי .

זה כאילו מישהו מדבר עלייך עם מישהו אחר משהו רע ואתה שומע את זה .

אני בכיתי על זה, אחריי הרבה זמן שלא בכיתי בגללו .

כל החלומות שלי, הכל הציפיות שלי, כל התקוות שלי .

התנפצו לי מול העיניים .

וזה לא שלא ידעתי שהוא לא אוהב אותי,

פשוט זה כאילו שמעתי את זה ממנו .

בפוסט הקודם היה אדם חכם שאמר שלברוח זה לא הפתרון הנכון.

ואני אמרתי שאני לא בורחת ואני לא אברח .

אז שיניתי את דעתי, אני אברח . אברח הכי רחוק שאני יכולה .

לא רוצה יותר לראות אף אחד, לא רוצה לשמוע אף אחד.

רוצה להיות לבד, רק תשאירו אותי לבד .

אני פורקת כאן ואני מצפה לעידוד.

אבל אני מצפה יותר שתכבדו את ההחלטה שלי.

ואם בבצפר אני אגיד לכם שאני רוצה להיות לבד אז תשאירו אותי לבד .

ואני בורחת מכאן רחוק, לכפר הירוק .

ושיט הוא יודע מזה . לא רציתי שהוא ידע את זה .

ובנוסף לזה הוא גם רשם את זה במסנג'ר " שירה בהצלחה בבית ספר החדש" כוסעמו לא כולם צריכים לדעת מזה .

הוא בכלל לא היה אמור לדעת מזה !!

זה היה אמור להיות ככה :

שנה הבאה, יום ראשון ללימודים - שבוע ראשון ללימודים - חודש ראשון ללימודים .

ואני לא נמצאת. זה מה שרציתי שיהיה .

ושזה יבוא לו בבום .

גם ככה הוא לא אוהב אותי אבל לא רציתי שהוא ידע לפניי .

ושוב אני לא מאמינה שאני אומרת את זה,

אני רוצה למות