טוב,, מלא זמן לא עידכנתי (תמיד זה המשפט הראשון שלי בפוסטים..)
אני ממש מבואסת.. אני לא יוצאת מזה.. אני מרגישה ממש:
-לבד-
למרות שיש לי מלא חברות.. ומלא אנשים שאוהבים אותי ואני אוהבת אותם..
אבל אני ממש מרגישה כאילו כולם שונאים אותי..(( אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי...))
אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה כאילו שאין לי עם מי לדבר כי אפחד אבל פשוט אפחד לא מבין מה אני מרגישה!!!!!!!!!!!!!!!!
יוווווווווו זה כאילו שמי שאני לא ידבר איתו לא יוכל להגיד לי :
"יוו את צודקת אני כל כך מכיר/ה את זה!!" [ או משו בסגנון..]
וזה כ"כ מתסכל..
אני מתעצבנת על כולם ובקסח עם כל העולם..
חוצמזה שלהמוון אנשים שקרובים אלי ועוזרים לי בדרך כלל...
פתאום יש מלא בעיות עם עצמם ואין להם זמן אלי..
אז אני פשוט מתבסאת לבד...
אבל בעצם אולי זה מה שצריך לקרות.. כי..
(משפט של נועה מדני הוליווד.. (אני יודעת) - מושפלוות יתר!) :
מה שצריך לקרות - קורה!
ואולי זה יעבור?.. כבר לא כל כך נראלי..]:
והכי הזויי זה שלא קרה משו ספציפי!! זה פשוט בפתאומיות כזו..
חיים טובים שיהיו לכם/ן
נ.ב.- אני כל שננה ממש מתלהבת מהחופש הגדול שמתקרב.. ומשום מה השנה זה לא כל כך מיוחד בשבילי \=
ביי =|
אוףף..\= 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
- מיתווווש :] -