הנה סיטואציה,

אני יושבת מול המחשב וחופרת קצת בפייסבוק, (קולקציה חדשה ומהממת בפט סוסייטי!) שומעת פלייליסט של של GLEE ביוטיוב ומבזבזת תא הזמן שלי כרגיל. 

אני שומעת את אבא קורא לי מהסלון שבקומה התחתונה, כמובן מתבאסת.

עכשיו, לפי השיפוט שלי אבא הוא ערס מגודל שלא התבגר מעולם, בכיין בסתר, אלים, בעל אגו נפוח ביותר, הרבה יותר מידי ושוביניסט ברמות על.

עכשיו נמשיך,

אני יורדת לסלון במהירות שחס וחלילה לא ימתין יותר מידי זמן ואז זה יעלה לי ביחס משפיל במשך כל היום ואולי גם ליום למחרת.

אבא מסמן לי עם היד על צלוחית שבורה ליד השולחן. הסימון אומר שאני צריכה לנקות אותה.

אני מרימה את החתיכות, מתכופפת ומרימה אחת אחת בזמן שהוא בולס איזה משהו בעמידה, מנסה להעמיד פנים שאני בחופשה בהוואי כדי לא להתרגז יותר מידי.

זורקת את החתיכות לפח והוא לא שוכח להודיע לי שנשארה עוד אחת.

אני זורקת גם אותה והוא מסיים ב"ילדה טובה".

עכשיו, ע"פ השיפוט שלכם, אני לא מגזימה כאני אומרת שמשהו פה ממש אבל ממש לא בסדר, נכון?