When the night falls

קודם כל תודה לאנסטסיה שעיצבה לי את הבלוג,תודה מאמי אוהב אותך למרות שלא תמיד מבין אותך...(whatever that means)

ועכשיו לפוסט עצמו,בגלל שהמוזה לא ביקרה אותי זמן מה אני לא כתבתי שום שירים,והבלוג ניראה ל קצת חיוור ורזה אז החלטתי לכתוב גם סתם מה שקורה לי והדברים שעולים לי במח...טוב קודם כל באלי לחלוק איתכם קוראי הנכבדים(כן אני באמת חושב שמישו קורא את הקקה הזה) שדי נמאס לי מהבלגרים הדיקאוניים האלא,"אני כל כך אומללה ,החיים שלי בזבל,אף אחד לא מבין אותי,הלכתי לחתוך ורידים" כל זה ומי שכותב את זה זה איזה ילדה בת 11 שעדיין משחקת בבובות,נו באמת תתחילו להיות אופתימיים יש לכם עוד חיים לפניכם,עם אתם חושבים שרע לכם תסתקלו מה קורה באפריקה או באלבניה,אנשים שם מתים מרעב!!!

anyways היום הייתה לי בגרות בתנך כמו שאומרים "היה,וטוב שלא יהיה עוד לעולם"