אתמול בבוקר חזרתי מאחד הטיולים הטובים שהיו לי,כל השרירים תפוסים,הידיים כל כך כואבות שלא יכולתי אפילו לסגור אגרוף,הייתי מסריח מזעה...כל זה היה כתוצאה מזה שמחמש בצהריים ועד שבע בבוקר רכבתי ב"גלית" ,סקייט פארק, בתל אביב.
מי שאף פעם לא רכב אל אופניים לא יכול להבין עד כמה שזה נחמד,מי שאף פעם לא ניסה לעשות תרגיל באופניים אף פעם לא יבין כמה שזה נהדר כשסוף סוף הוא יוצא,מי שאף פעם לא רכב בסקייט פארק פשוט לא מתאר לעצמו כמה הוא הפסיד בחיים האומללים האלה שלו :)...
אני אנסה להסביר את ההרגשה של הרכיבה אבל זה כמובן אף פעם לא יהיה מספיק כדי באמת להבין מזה רכיבה.
אתה עומד ומיסתקל אל הרמפה,הידיים קצת מזיעות ואתה מבין שזה אלול להפריע אז אתה מנסה לנגב את הזעה מהיידים ואז מהידיות,הפחד לא עוזב אתך לרגע,ואם אני אפול?זה בטח יהיה כואב!בעצם למי אכפת אני חייב לעשות את זה!! אתה נותן את הפידול הראשון ,הפידול הזה שובר את החששות האחרונות,עוד כמה פידולים כדי להיות במהירות הנכונה,וזהו,אתה מיישר את הפדלים,מייצב את הגוף בפוזיציה הנכונה,הלב דופק כל כך מהר ואם כל פעימה הגוף מקבל מנה ענקית של אדרנלין,בראש שלך מתרוצצות מיליון מחשבות אבל כמה שאתה יותר קרוב להמראה הראש שלך מתרוקן,ואז,פאף... אתה ממריא הראש נקי מכל מחשבה, אתה עף...,אתה מנסה את התרגיל שעליו חשבתה כבר הרבה מאוד זמן והנה אתה מצליך,ואתה נוחת אל שני גלגלים,ברגע הזה אין אליך בעולם,אתה הכי חזק ,הכי אמיץ,הכי יפה,ואתה פשוט מרגיש טוב!!! אתה לאט לאט מתרחק מנקודת הנחיתה,אתה כבר לא מפדל,אין לאן למהר,אל הפנים שלך נוצר חיוך שמשכף את האושר בתוכך,היד שלך מורמת גבוה באויר ,היא מסמלת את הניצחון,הניצחון אל הפחד,הניצחון אל עצמך!!!
לפי דעתי אין הרגשה טובה מזאת ומי שלא ניסא את זה אף פעם לא יבין למה המטומטמים האלה אל האופניים הקטנות כל פעם פוגעים בעצמם,כל פעם נופלים ונפצעים הוא לא יבין שיד שבורה,רגל נקוע ,קטף פרוקה ,כל זה שווה את הרגע שבו יוצא לך תרגיל זה או אחר,שווה את הרגע לפני ההמראה ואת הרגע שאחרי הנחיתה,כי בשביל הרגעים הקטנים האלה אנחנו חיים ובגלל זה אני גאה לקרוא לעצמי BMXER!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
