היווק כוולם (( ,
אני נוועה .
בת 11 ~ מאזוור באר ~ שבע .
קיבוצניקית גאה .
מאושרת ? ממש לא ~ ) ,
חייה את החיים, בשלה .
לא שמה על אפחד , כמעט .
לא מראה לאנשים את הצד האמיתי שלי .
אפחד בעוולם הזה , לא יוודע באמת מי אני . ^
ולמה ?
כי אני ,, לא סומכת על אפחד .
למה ? כאן מתחיל הסיפוור שלי .
בואו נתחיל מההתחלה . ~
נולדתי בברזיל לשתי הוורים מאוושרים ( :
אז , הכל היה טווב .
בגיל 4 , נולד אח שלי , יונתן ,
הצרה הראשונה של החיים שלי .
אחרי שנה , נולד, אח שלי , תומר .
הצרה השניה של החיים שלי .
נכוון , הם אחים שלי והכל ..
אבל , הם בלתי נסבלים .
אי אפשר לחיות איתם ~
אז , הייתי קטנה והצלחתי לסבוול אותם .
חיינו עוד שנה בברזיל .
וכשכמעט הייתי בת 6 , עברנו לארץ .
הגעתי בסוף אוגוסט ,
בסווף הגן ,
לא ידעתי לדבר עיברית טוב .
וגם לא ממש היו לי חברים .
הילדה הראשונה שהתחברה איתי הייתה ~
מעיין , הצרה השלישית בחיים שלי .
נכוון , היא עזרה לי כשהיינו קטנות ,
והיינו חברות מדהימות ,
3 שנים ,
אבל אז ,
היא הייתה חייבת להרווס הכל .
היא התחברה לילדוות הכי פרחוות בכיתה ,
והן כל הזמן ירדו עליי ~ בכיתה ג' .
וברגע הזה ,
הבנתי שאנשים , הם זן בוגדני ,,
שאני אפפעם לא יכולה להאמין באנשים !!!!! ) :
וככה יצא , שאני ומעיין רבנו ,
וכל פעם ירדתי לבירכיים שתסלח לי ,
על כלום !!!
והיא סלחה וככה המוון פעמים .
עד שפעם אחת ,
לפני חצי שנה בערך ~
הבנתי , שאני שפווטה שלה .
ורבנו ,
ולא הלכתי אלייה ,
לא סלחתי לה ,
לא כלוום .
כאן ,
מגיע הקטע ,, אולי הכי קשה שאיתו התמודדתי בחיים .
החרם הראשון שעשו עליי .
בכיתה ה' .
כולם שנאו , א ו ת י .
בגלל הכלבה הזאת .
ורק , רק ילדה אחת נשארה איתי .
עלייה אני יכתווב אח"כ .
ממשיכים ,
הבנתי מזה לסבוול ,
כ"כ סבלתי .
הייתי כ"כ ב ו ד ד ה )) , :
עבר כמה זמן ,
אולי 3 חודשים .
והגיע החרם השני ,,
שווב בגללה.
אני לא יודעת למה ,
אבל זה לא ממש עניין אותי ,
לא חשבתי על זה.
אבל כשבאו אליי ,
והתחילו לצחווק עליי .
לא יכולתי לעמווד ולא להרגיש כלוום .
התנפלתי על כוולם ,
חייתי חודש ~ בערך .
כל הזמן במחשבה , שרוודפים אחריי. .
שאני אשמה במשהו .
והאמנתי בזה.
שאני מגנט לשנאה ..
ושככה נולדתי ,
ושאין מה לעשוות .
עדי , היא הצרה הרביעית שלי . ^
בכיתות א', ב', ג', ד' היא לא ממש הפריעה לי .
אבל כשהתחיל החרם הראשוון עלי ,,
היא הייתה חלק ענק ממנו .
סבלתי בגללה המוון .
היא לא ראתה בעיניים .
הרגשתי שהיא מין אחת כמווני , כמו שהייתי פעם .
כי היא כ"כ שפווטה של מעיין .
- קשה לי לכתווב על זה. המון זמן שמרתי את זה , ולא סיפרתי למי שלא ידעה.
קשה לי כ"כ . -
בעצם ,, אחרי החרם השני ,, היה עוד חרם אחד ,
אבל הוא לא ממש לא חשווב ,
כי לא ממש סבלתי ממנו ,
הבנתי שזה הגוורל שלי .
ובכלל לא חשבתי על זה ,
כי היו לי דברים , ואנשים ,
שעזרו לי להתקדם , בלי להיפגע .
והדברים והאנשים האלה ,
הם האהבוות שלי 3 X
האהבה הראשוונה שלי , ואולי העיקרית .
היא עדן (:
עדן , היא החברה הכי טובה שלי ,
שהייתה איתי תמייד !! (:
שתמיד הסכימה איתי , ואני איתה .
האהבה השנייה שלי , היא הריקווד ^
אני רווקדת ,
כל צעד בישבילי ,
כל הליכה בישבילי .
היא ריקווד שלם .
וכל מה שקורה לי בחיים ,,
זה בעצם ריקוד החיים . ^
תמיד התנחמתי בזה ,,
התעצבנתי ,
רקדתי ,
שמחתי ,
רקדתי ,
התעצבתי ,
רקדתי ,
בלי זה ,
אני לא יודעת איך הייתי ממשיכה ..
זהו בעצם הסיפוור שלי .
כל יום , בסווף היוום .
אני יבוא , ויכתווב .
מה קרה לי היום .
אני מעריצה את מי שקרא הכל ,
אוהבת , 3 x
נווועה ( ,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
