זה הולך להיות פוסט חפירה,

אבל אני חייבת לפרוק את הכל -

אז ככה ,

אמא שלי לא הסכימה לי ללכת לנתי וחן,

ובכל זאת הלכתי,

היא התקשרה ושאלה איפה אני אז אמרתי לה שאני אצלהם,

והיא אמרה לי לחזור הבייתה.

אמרתי לה שאני אחזור עם אבא של יולקה,

כי גם ככה זה בערך אותו זמן,

ועדיף שהוא יקח אותי.

היא הסכימה.

היא התקשרה אחרי שעתיים ככה ושאלה איפה אני-

אמרתי לה שעוד לא יצאנו כי אבא של יולה לא הגיע,

היא אמרה לי ללכת לאוטובוס,

ובדיוק אז אבא של יולה מצא את המקום.

הוא לקח אותי לבית.

ההורים שלי חיכו לי.

אבא שלי התחיל לצעוק עלי-

אמר שאני זנזונת, כלבה, מסריחה, מטונפת, מגעילה,

שכל החברים שלי מזדיינים,

שיותר אני לא יוצאת מהבית,

גם לא באישור של אמא שלי! ,

ואם כן הוא ימצא אותי וישחט אותי,

והוא בן זונה אם הוא לא יעשה את זה .

הוא ישחט אותי, יקח את הראש שלי למשטרה, יסגיר את עצמו,

יכנס לכלא ל-20 שנה, אבל ידע שממני הוא נפטר,

ואמא שלי דואגת רק לאחיות שלי בבית.

ככה הוא אמר.

רציתי ללכת משם, לברוח, להיעלם, למות .

פחדתי ,

והוא קילל את סבתא שלי ואת החברים שלי..

מי הוא בכלל !??

הוא אמר שהוא " גבר בן של גבר ",

שהוא הבן של אבא שלו.

רואים !

שמעתי כבר על אבא שלו- גם כן..

חרא של בן אדם הוא היה.

שמעתי דברים !

ואמר שמהיום שנולדתי אני מביאה לו רק צרות,

שאני אף פעם לא מתיישרת.

אני לא רוצה להתיישר !

אני ככה .. כבר שנים!

ואני לא הולכת להשתנות, ועוד בשבילו ,

פ'חחח.. DD =

הצחיק אותי ,

הוא אמר לי להיכנס לחדר, ולא לצאת משם.

הייתי בחדר- ניסיתי לחתוך ורידים אבל זה לא נחתך.

הם לקחו לי את הפלאפון, ויולה התקשרה-

הוא צעק עליה שלא תעז להתקרב אלי כי אם כן הוא ירצח אותה ואת כל המשפחה שלה.

חולה נפש.

יום למחורת,

ארגנתי 87 כדורים, חזקים, לבליעה,

ושמתי מתחת לכרית.

הוא נכנס הבייתה ואמר לי ללכת לחדר-

אסור לי להתקרב אליו,

אני חייבת להיות בחדר בזמן שהוא בבית,

רק שלא יראה אותי.

הייתי בחדר,

ובלילה-

התחלתי לבלוע את הכדורים.

נהייה לי רע,

אבל שתיתי עוד כדור, ועוד כדור.

עם החוסר מזל שלי- לא מתתי,

כל הלילה הקאתי,

ובבוקר צעקו עלי שהקאתי,

והוא גם התקשר לצעוק עלי.

פחדתי.

כל היום הרגשתי נורא, כאבה לי הבטן.

התחרטתי שבלעתי אותם- גם ככה לא מתתי.

אמא שלי, סוף סוף הגיעה למסקנה שאני באמת צריכה פסיכולוגית,

אבל יש לי הורים קמצנים,

ועושים הנחה מ"לאומית" רק על 15 פגישות,

אז אני אפגש איתה 15 פעמים,

אחרי שהם \ אנחנו נחזור מאילת

[ אין לי מושג אם אני הולכת או לא ].

אמא שלי באה לדבר איתי,

היא חושבת שאני לסבית כי התנשקתי עם יולה . D =

חה !

ואמרתי לה כמה שאני שונאת אותה ואותו,

ומצידי בגיל 18 לגור על ספסל ברחוב רק לא איתם.

והם לא יהיו בחתונה שלי,

הם לא יכירו את הילדים שלי,

ושילכו לעזזאל מצידי !

ואם אני אצטרך לקחת עליהם אחריות,

 כשהם יהיו זקנים כי אחיות שלי לא יוכלו מסיבה כלשהיא-

אני יסגור אותם בחדר עד שימותו-

בלי אוכל בלי כלום.

שיראו איך אני הרגשתי.

ואני כל יום יצא -

ירגיש את האוויר הזה בחוץ,

את השמש,

את החום,

את הקור,

כי פה ?

אני סגורה .

ופה ?

רע לי .

ומפה ?

אני רוצה לברוח .

וככה יהיו התחושות שלהם-

עד המוות !

שימותו בייסורים,

שימותו בכאבים,

לי ? זה ממש לא איכפת .

כי גם להם לא איכפת ,

כמה לי כואב ,

וכמה אני סובלת פה,

לבד,

עם עצמי,

בלי חברים,

בלי משפחה,

בלי האוויר הזה שבחוץ שנותן לי כוח להמשיך לחיות.

כי הם יודעים שבבית אני לא יכולה ורק בחוץ טוב לי ,

והם לקחו את זה ממני ,

ואני ינקום.

מתישהו .

הם יהיו זקנים ויצטרכו כסף,

והם לא יראו ממני כלום,

כי גם אני לא רואה מהם.

אפילו את המשכורת שלי הם לא נותנים לי ללכת לקחת .

לא איכפת לי .

הם עוד יזדקקו לעזרה שלי ,

ואני אצחק- יתפוצץ מצחוק,

ואפנה להם את הגב.

וכל מי שהם לא מסכימים לי לדבר איתו,

ימשיך להיות החבר שלי עד המוות.

כי ככה אני החלטתי,

והם לא ימנעו ממני את הזכות הזו-

הזכות לחיות.

הם לקחו לי את הזכות לחירות,

אבל זה יתנקם בהם.

כ"כ יתנקם בהם-

שיבכו כמו שאני בוכה ,

שיתבודדו כמו שאני מבודדת,

שירגישו איך הרצון למות, גובר על הרצון לחיות-

כי אין בשביל מה .

כי לא נשאר בשביל מה .

החברים ? האוויר ? הדברים שבחוץ שבשבילם את חיה ,

לקחו לך ,

אז מה נשאר לך ?!?

מממממההה !!????

כלום.

זה גם מה שישאר מהם,

אם רק יום אחד הם יהיו מתחת לידים שלי,

ואני לא ארחם בגלל שהם "ההורים שלי",

כי הם לא -

הורים לא מתנהגים ככה.

הם לא ריחמו-

גם אני לא ארחם.

והם יראו מה זה ,

כי לי ?

כבר נשבר.

אני לא יודעת מה זה הורים תומכים, אוהבים,

כבר הרבה הרבה שנים,

אני רואה את זה מהצד-

מה שהילה וגל , אחיות שלי, מקבלות,

ואני ? אף פעם לא !

כי אני ? לא מקשיבה לחוקים,

אני לא יכולה ,

אני צריכה את החופש שלי,

אני יחליט לעצמי,

אני הגנתי על עצמי מהגן-

וזה ימשיך להיות ככה ,

עד סוף החיים !

הסוף הקרוב של החיים...

= [

- סליחה על הפוסט החופר והעצוב הזה , פשוט כבר הייתי חייבת לפרוק הכל .

וסליחה שהוא כ"כ צבעוני, זה על כל בן אדם, כאילו .. -

ובתוך כל הבלאגן הזה ,

החזירו את השבויים מתים.

מסכנים. :S:S

כמה שזה עצוב.

אני משתתפת בצער של המשפחות שלהם,

ומקללת את החמאס על שבירכו את החיזבאללה על המעשה הזה,

כוסשלהאמאשלהם.!

בני זונות.

[עזבו, אני עצבנית עכשיו.. ]

: |

יהיה טוב,

מתישהו..