אז מה עוד יום עבר
ועשיתי היום את הביופסיה,כמה מילים:
חדר לבן, מיטה לבנה, קצב לב מהיר,זריקת הרדמה, סבתא שנכנסה לקחת מרשם לשניה והתפללות שלי שתשאר על הכיסא תדבר עם הרופא כמה שיותר זמן, כפפות גומי, מבטים מפוחדים לצדדים, ניסיון להסדיר תנשימה, סכין, מפיות קטנות לדם, מספרים, תפרים , זהו את יכולה לקום.
ומה שנמשך לכול הדרך זה היד על השפתיים וניסיון שיכנוע עלוב שזה לא יכאב
לבסוף אני חיה ובועטת רק קצת כואב לזוז ><
ולחלק הרע יותר ביום..זוהי ענת:
קיבלנו היום את הציון במבחן באזרחות.. רואים עד כמה היא שמחה ולא מוכנה לעזוב את המבחן שלה.. וכול זה בגלל ציון אחד..
רואים מזה.. גם אנשים כמוך ענת יכולים להצליח XD
I LOVE U =]
והציון שלי -_-
>< אני בטוחה שזה בגלל הכתב במזעזע שלי **המילים פשוט רוקדות**
לבסוף:
כריס שותה קולה מפקק בכדי לא להדביק תאחרים במחלת הנשיקה ^^
שם נחמד למחלה..מחלה לא ממש נחמדה.