גאות ושפל

פסקול:

אז סוגרים את המקום. זה סיום של משהו שהיה חלק מחיי. מה שהתחיל כגחמה של מתבגר ממוצע המשיך ליומן רשת עצמי למשך שנים קדימה. 

כשהיא שלחה לי את ההודעה על כך שהמקום יסגר הגעתי להשלמה. שזה בסדר מצידי שהמקום יסגר. הבנתי שאני לא צריך את הפלטפורמה כדי לפרוק יותר. הבלוג הוא שיקוף שלי בכל כך הרבה מובנים. הוא היה שם תמיד, כמו כלב נאמן, רק מהסוג הדיגיטלי. 

אם יתעורר בי הצורך לכתוב אני אמצא את המקום. 

גם הבנתי שהיא המקום שלי, אני מסובך סביבה אל מעל הראש.

אם מישהו/י ירצו ליצור קשר, אני אהיה מסוקרן. אם לא, זה גם בסדר. כל החלטה היא החלטה נכונה. 

להתראות ישרא:)