גאות ושפל

הימים מתקדמים ואני מרגיש את השינוי באויר למרות שהוא עדיין לא פה. עוד פחות מחודש ראש השנה. את המכינה אני עומד לסיים ואני מקווה להיכנס לאוניברסיטה. הימים טסים לי ואני מרגיש שמחר אני עוזב את המוכר לי לדרך חדשה. כמו הרגשה של לפני הגיוס, רק שיגיע כבר.

אחי ביקש ממני עזרה בהגשת קורות חיים והוא הכין אותם בקובץ וורד במחשב. ניגשתי ועזרתי. הספיק לי מבט אחד כדי להתעצבן עליו. הוא שיקר שם בכל דבר אפשרי בערך, בין מקומות עבודה לבין בגרות מלאה. אני רתחתי מזעם והוא אמר ׳כן, אני משקר, אז מה׳. אמרתי לו שהוא שקרן ושאני לא רוצה לעזור לשקרן. הוא אמר שאת כל זה הוא סיפר כבר בראיון עבודה. התעצבנתי עליו ואמרתי לו שאני לא עוזר לו. הכי הרג אותי שהוא לא מוכן לחזור בו, שהוא חושב שהכל יכול להישאר ככה.

סופו של שקר להתגלות והוא היה טיפש שייצר אותו מהתחלה.