גאות ושפל

פסקול:

לא יכולתי להרשות לעצמי להיות שמן והפצצתי בשואתי (ראה/י ערך פוסט קודם). 7 ק״מ גולחו באדישות מכאיבה ב- 40 דקות במקום 42. נהנתי, היה מכאיב ועדיין כואב. היום היינו בהר חזק והיה נהדר, חם, מחייב, מקסים ואמיתי. דיברנו על מה לא בסדר בי ומה עלי לעשות, אני צריך להשתחרר. 

אני כל כך נהנה איתה שזה מדהים ולחשוב איפה הייתי לפני שהכרנו. אמרתי לה שהיא מרגישה לי נכונה, בוגרת ובמקום. היא הרבה יותר חכמה ממני ואנו קולעים אחת לשני במילים. אני מרגיש שהתאמה כזו לא מתרחשת לרוב.