http://www.youtube.com/watch?v=4SvA90J-YqM
[צלצל הפלאפון,מספר לא מזוהה 050 ] "מי זה 050..? "
-הלו..?[שאלתי]
"סיוון?זה שחר"
-מי זה שחר?
"נו ,זה שאמרת לו לבוא לשתות איתך.."
-אה כן כן,נכון מה המצב?
"אממ..בסדר,רציתי לשאול אותך איפה רצית שאבוא לשתות"
-בגן היהלום מכיר?
"כן, זה במרכז שם ?"
-כן , ב10תיהיה שם.
"אה..אוקי,נתראה"
-בי..[וניתקתי]
המשכתי ללכת,קצת היה מוזר להזמין מישהו שאני אפילו לא מכירה,אבל הוא נראה טוב..מעניין מה אורן יגיד שהוא יראה אותי איתו,שיקנא שיאכל את עצמו מבפנים ! שירקב ! [חשבתי בלב]
והגעתי לגינה, בצד ראיתי ילדי כיתה ח',ט, משהו בכיוון.. האלו שתמיד ישבו בצד ויעשו יותר מדי רעש,ויתחילו מכות בלי שום סיבה..אחח הנוער של היום.
התיישבתי בספסל, פתחתי את הבקבוק
שחר:ככה את פותחת את הבקבוק בלי לחכות לי?
אני:הא,הגעת מוקדם
שחר:כן ..אני אוהב להגיע מוקדם אני שונא לאחר ,התרגלתי ככה בעבודה
אני:במה אתה עובד דרך אגב?
שחר: אמ ..שליח,שליח פיצה.[וחייך]
אני:האא.. וזהו נגמרה המשמרת?
שחר:כן ..
בזמן הזה, איציק גוסס בריצפה העיניים שורפות לו,מנסה להגיע לפלאפון אך כאב העיניים הזה שלא מרפה, הכאב שלא נותן לו לזוז, הוא לא יכל לגעת בעיניים מרוב שהן שרפו,הוא הרגיש איך כל תא בעין נשרף, הוא התחיל לראות מטושטש והתחיל להזכר בימים של פעם
"איילה..איילה כמה שאת יפה "-התחיל למלמל ולהזכר בגרושתו,באישתו היפה איך כשהיו בני 18 הלכו למועדונים ורקדו עד אור הבוקר, איך בבית היא הייתה מזיזה את גופה מצד לצד , רגלייה החטובות לא סתם סיוון קיבלה את כישרון הריקוד, במיוחד בבלט, מאימא שלה
התנועות שאיילה עשתה, איך הם רקדו בלילה,בבוקר בכל זמן שמתאפשר להם,הוא היה רק המלווה שלה,היא עשתה את רוב הריקוד, היא ותשקותה לריקוד , איך שהמנגינה המריאה..הם רקדו עוד ועוד, היא נראתה נסיכה רוקדת עם מאהבה, האהבה העזה ששררה בינו ובינה, איך "הכל נהרס,איך כל המערכת הזו נהרסה?למה איילה למה? !"-התחיל לצעוק, הכאב בלב,הכאב בעיניים, הוא לא יכל עוד, הוא הרגיש את הכאב,שרף לו,וראייה שלו?נפתחתה ונפחתה, "אני חייב..להגיע לטלפון ! "התחיל לצעוק , זחל לעבר הטלפון חייג לאמבולנס
-כן מי מדבר?
" שלום זה איציק,רחוב הצאהלים נא לבוא כמה שיותר מהר ! ! אני גוסס, שפכו לי חומצה גפרתית לתוך העינים,בבקשה תבואו"
- 5 דק אדוני
"לא,לא..זה יהיה מאוחר ! אני יאבד את הראייה שלי ! "
שחר:אז את מתכוונת לשים לי קצת או שאת שומרת הכל לעצמך?
אני:עוד מעט .. אז בן כמה אתה,מאיפה, לא דיברנו לא כלום
שחר: אני?[והנה השקרים מתחילים,אמר בלב ] בן 19,מחיפה
אני:חיפה?מה אתה עושה פה?
שחר: לנוח מהכל את יודעת, פרשתי מהלימודים כבר בגיל 15 אם אני לא טועה, הסתבכתי , במשך שנתיים היתי בכלא לעברינים צעירים, ועכשיו אני נקי ,אין עבר אין כלום
אני:יש לי סיבה לפחד ממך?
שחר:אני נראה אחד כזה?
אני:לא,אבל התיק מדבר בשם עצמו לא??
שחר: אהה, אמרתי, זהו אני נקי , לך איןממה לפחד,מה איתך בת כמה את?
אני: 17 ,מפה.
שחר:ולמה בכית?
אני:כי החיים ?בזבל .. [וחייכתי]
שחר:אז בואי נשתה לכבוד חיי זבל .
אני: לכבוד מה שתרצה.
שחר:יאללה .
[מזגתי כוס לי,וכוס לו ]
שחר:את שותה נקי ?
אני:כן , אתה מערבב?
שחר:בד"כ.. אבל בשבילך נקי
אני:זה תופס ראש יותר מהר..
שחר:כן הא?ומקיאים יותר מדי
אני: אני כבר את שלב ההקאות עברתי.
[כוס אחר כוס,הגענו ל4כוסות..]
לירון: ככה סיימתם בקבוק בלעדיי ?
אני:הווו ,שלוום ![אמרתי בקול רם , בשמחה.. בעליזות , בזיוף ! ]
לירון: חחחח ,התמסטלת קצת אה?
אני:קצת.
לירון:תכירי זה עידו.
אני:כן, כן ,נעים מאוד .
עידו:נעים מאוד[ונתן נשיקה בלחי]
לירון:איזה וודקה שתיתם?
אני:אמממ ...
שחר:אבוסלוט , נעים מאוד שחר[ישר שהוא דיבר לירון קרצה ליי..כבר הבנתי את המשמעות של זה]
לירון:אה הבאנו פילנדיה אני מקווה ששלא אכפת לכם עם כל ההחלפות האלו..
אני:לאא..מה פתאום
לירון:את בטוחה שאת יכולה לשתות עוד?
אני:כן נו מה,קטן עלי
לירון:בואי שניה נעשה סיבוב אני רוצה לדבר איתך..
..
לירון:אז מה העניין סיווני את מתפרקת לי בטלפון מה קרה?
אני:סתם,באמת שסתם..
לירון:נו ..
אני:סתם ,אבא שלי קצת השתנה
לירון:את רוצה לדבר על זה?
אני:לא...אני מעדיפה שהיום אני רק אשתה ואשכח מכל העניין,מכל החרא שבעולם
לירון:את מדברת כמו אחת שכול העולם על הכתפיים שלה והיא לא יכולה להתמודד עם המשקל של העולם
אני:משהו כזה(וצחקתי..דמיינתי תמונה שלי ומליון בקבוקי וודקה על הראש ועל הכתפיים שלי במקום כדור ארץ )
לירון:חח מה את צוחקת ?
אני:סתם..סתם.[והתגלגלתי בצחוק]
לירון:הווה,את מסטולה אה?
אני:אללה,בקטנה,מה איתך מיזה עידו הזה נראה טוב
לירון:בערך חבר,ומי זה השחר הזה?נראה מאוד טובב [וקרצה]
אני:אחד שהכרתי היום.וצחקתי
לירון:שובבה[בואי נחזור אליהם]
עידו:את מעדיפה נקי סיוון?
אני:אממ, כן.
עידו:אוקי..[ומזג לכולנו ]
אני:שחר למה אתה לא שותה יותר?
שחר:כי..אחרכך אני עוד צריך לנהוג ולהקפיץ אותך הביתה[וחייך]
אני:זה בסדר,אני אשן פה בגינה
שחר:ששש..אל תדברי שטויות.[וקירב אותי אליו והניח את ידו על כתפי וחיבק אותי]
אני:טוב חברים,אני רק רוצה להגיד שאתם אחלה באמת [והבנתי כבר לבד שהאלכהול מדבר בשמי ..הרגשתי סחרחורות,בחילה]
עידו:חחחחח[צחק]כמה היא שתתה?
שחר:לא יודע,כמה שתית סיוון?
אני:סיווני,א סיווון,סיווני! ! ,
שחר:מקודם 4 כוסות,עכשיו כמה נתת לה?
עידו: 3
אני:רק שאתה לא יודע,שאתה התעסקת עם לירונוש,לקחתי עוד כוס[מואהחהחההה,צחקתי כמו מכשפה]
שחר:טוב ,אני מבין שאת צריכה ללכת הביתה..
אני:כן..רק תן לי שניה ללכת לעשות פיפי.[לקחתי בשושו את הכוס של לירון ,שהייתה מלאה משום מה, והלכתי לצד שתיתי גם אותה]
[הרגשתי מחנק כזה,היה לי קשה לנשום,הרגשתי שהבטן מתהפכת לי כאב לי הלב,כאן לי הראש,הסחרחורות..רציתי להקיא אבל כלום לא יצא,אפילו דמעות לא יצאו,כאילו שיש לי קיר בגוף..שלא נותן לזה לצאת ! ]
שחר:טוב לירון היה נעים להכיר אותך אני אקפיץ אותה הביתה
לירון:בטוח?
שחר:כן כן,אל תדאגי,
עידו:בי גבר שמור עלקשר אה?[ונתן לו טפיחה על הגב ]
שחר:כן כן אל תדאג..
[שחר החזיק אותי ,גרר אותי לתוך האוטו,אני זוכרת שהרגשתי חלשה,הגוף שלי היה חלש, לא היה לי כוח לכלום,כל שניה רציתי לישון,כל שניה עצמתי עייניים ושוב פתחתי]
שחר:אז מה סיווני:..?[והושיב אותי באוטו]
אני:מה?
שחר:מכירה את מירית?[והתניע את האוטו]
אני:כן למה?
שחר: אני עובד בשבילה אני שליח שלה לא שליח פיצה
[התחלתי לצחוק ולגהק בו זמנית,איזה בדרן זה..]
שחר:לא צחקתי איתך,וגם לא אצחק איתך..[והקריב לי סכין לגרון]
אני:מה אתה חושב שאתה עושה?
שחר:בואי נעשה סיבוב קטן..[והתחיל לנסוע]
*נקודת מבט שחר
-הכביש היה ריק, האורות לא האירו את הרחוב,הוא היה די חשוך,הסתכלתי עליה כל שניה,נעלתי את הדלתות,ראיתי איך שהיא מפוחדת,היא התחילה לבכות, קצת ריחמתי עליה אבל זה שווה.. כסף כסף כסף , המשכתי לסוע לכיוון הבית חולים, לגבעות שם..
אני:זהו..הגענו את יכולה ללכת
סיוון:באמת?[וחייכה חיוך מאושר]
אני:נראה לך!? לא..[וחייכתי.]
סיוון:מה אתה מחייך אלי כל הזמן
אני:כי בא לי.[לקחתי את הסכין..הצמדתי לה אותו לגרון..העברתי אותו בין החזה שלה,העברתי גם את הידים שלי דרך החולצה לכיוון החזה,התחלתי לנשק אותה]
סיוון:די יסוטה !תעזוב אותייייי~!!
אני:תסתמי את הפה שלך! ! לא הבנת מי אני !אני באתי להרוג אותך !
סיוון:אז תהרוג[אמרה בחצי מבט מסטול ,עוד שניה שהיא נרדמת]
לקחתי את הסכין,ופשוט הכנסתי אותו עמוק עמוק לבטן שלה,שמעתי את הצרחה שהיא פפלטה,ואיך שהיא הסתכלה לכיוון הבטן..
מהר נסעתי ליד הבית חולים, וזרקתי אותה על הכביש, מדממת, מחוסרת הכרה ושיכורה,ונסעתי משם , לכיוון ההפוך.
*נקודת מבט אורן*
-נוו איפה היא,מהצהריים אני מנסה להשיג אותה,היא לא עונה,אבא שלה לא עונה, איפה היא לעזאזזל?! לאן היא נעלמה?!היא לא עונה בפלאפון , השעה 02:50,איפה היא יכולה להיות..
לקחתי מהר את האוטו והתחלתי לחפש בגנים, בכל גן אפשרי
-סליחה? [פתחתי את החלון ושאלתי את אחד הילדים שנראים בני גילה]
"כן גבר?"
-אתה מכיר את סיוון קליין?
"לא"
-תודה רבה
..המשכתי לנסוע, נסעתי לכיון הבית שלה. וצלצלתי בפעמון, אף אחד לא בבית,צלצלתי לפלאפון של אבא שלה שוב
-הלו.
"שלום עם מי אני מדבר?"שאלתי את הילדה
-עם רוני
"שלום רוני,מדבר....יואב."
-יואב יואב?שאלה בקול מפתיע
"כן , תגידי את יודעת איפה סיוון?"
-לא,היא הלכה,ואני פה בבית חולים..
"מה קרה? !"
-אבא שלי ,לא יודעת ..חזרתי מיציאה וראיתי אותו באמבולנס ,והוא לא ראה אותי.
"מז"א לא ראה אותך?"
-הוא לא יכל לראות,פשוט לא..[ושמעתי אותה בוכה]
"אל תבכי,את בטוחה שאת לא יודעת איפה היא?"
-בטוחה,צלצלת לפלאפון?
"כן ..היא לא עונה ,אולי נקרא למשטרה"
-אוקי אני אצלצל לאימא שלי ..
"כן כן תצלצלי,אני אצלצל למשטרה,בי "
-מהר צלצלתי 100,
-משטרת ישראל שלום ,במה אפשר לעזור?
" דודתי הלכה לאיבוד היא לא חזרה הביתה מהבוקר,והיא לא עונה לטלפון "
-ומי אתה?
"כמו שאמרתי אני הדוד שלה"
-פרטים בבקשה
"סיון קליין, בת 17, שיער בלונדיני שטני,רזה ..מטר 70 בערך,עיניים ירוקות,ראיתי אותה רק בבוקר ואז היא עזבה"
-אתה זוכר איך שהיא התלבשה?
"הייתה לה גופייה.. ומכנס ,או ג'ינס אני לא כלכך זוכר.."
-אנחנו נצור איתך קשר ,איפה אתה גר?
"בתל אביב, בשכונת נווה סביון,"
-היכן היא מסתובבת בדרך כלל?
-"בגנים,אך חיפשתי והיא לאנמצאת שם "
-והורייה היכן?
"אביה בבית חולים,אחותה בבית חולים דואגת לאביה, ואימא שלה ברממתן גן,היא לא יודעת על כך
-אני אצטרך את המספר של אימה
"אין לי ."
-אז נצור איתך קשר, נשלח כרגע ניידת לחפש,צלצלת לבתי החולים בסביבה אם ובמידה משהו קרה?
"לא..לא חשבתי על האפשרות הזו אני אצלצל תודה רבה"
-רגע עם מי אני מדבר??
"עם.. אורן ,אורן גלאור "
-אוקי תודה.
מהר צלצלתי לבתי החולים שקרובים באזור, אמרתי לכולם שאם הם מוצאים נערה בת 17,שיער שטני שיצלצלו אליי
* השעה 04:00, והפלאפון צלצל*
-שלום עם מי אני מדבר??[קול זר צלצל אלי]
"אורן גלאור"
-מדבר מנחם
"שזה?"
- מהמיון, נאמר לי שחיפשת אחת בלונדינית בת 17-16 בערך?
"כן ? מה.. היא בבית חולים ?! "
-בבית חולים גולדה,תוכל לתת לנו עוד פרטים??ומהר
-"כן, אהה,יש לה עגיל בפופיק "
-כן זאת היא,היא מדממת בבטן,כל בגדיה ספוגים בדם, אלמונית לקחה אותה לפה,ראתה אותה בצידי הכביש כפי שנאמר לנו
"מה!? אתה בטוח שזאת היא,?? ?"
-תבוא לפה בהקדם ההאפשרי ,היכן אביה?
"הוא גם בבית חולים,כפי שהבנתי מאחותה"
-ומי אתה?
"דוד ,אני בא עכשיו "
-וכמה שיותר מהר.
[נכנסתי מהר לאוטו, נוסע בשיא המהירות, מרגיש את הדמעות,את הדאגה על הלב, הלב לחץ לי, כלכך פחדתי..]
החנתי מהר,תוך רבע שעה הגעתי
"תקחי אותי מהר למיון למנחם, ד"ר אם אני לא טועה.. "
-המתן אדוני
"שום המתן,בת דודתי נמצאת במיון !! "-צעקתי
- מנחם נא גש להנהלה מישהו בשם .. .?"
"אורן"
-בשם אורן מחפש אותך בקשר לבת דודתו[אמרה במערכת כריזה]
ראיתי את הד"ר המבוגר פוסע לעברי
"מה קרה לה מה קרה? !! " -נלחצתי
-אני לא יודע, היא מחוסרת הכרה, היא שותה לעיתים קרובות ??
"אממ .."
-זה חשוב,כל מילה שלך חשובה ויכולה להציל אתה
"כן , כן ,היא שותה לעיתים קרובות מאוד. . מה קרה לה?"
-אנחנו עוד לא בטוחים, היא מאושפזת, מחוסרת הכרה, יש לה חתך גדול בבטן אנחנו משערים שדקרו אותה או שהיא נפלה על משהו חד בגלל היותה שיכורה, ריכוז האלכוהול שבדם אצלה הוא 0.6%,חום גופה ירד יותר נכון היא עברה את שלב 0.5%"
"מה זה אומר? ! "שאלתי בזעם
-יש 6 שלבים,6 אחוזים נקרא לזה, השלב האחרון זה 0.6% אלכהול בדם,שבשלב השישי כמו שהיא עכשיו,היא נמצאת בסכנת חיים חריפה
[שתקתי.. לא ידעתי מה להגיד, אבא שלה גם בבית חולים,מה אני עושה עכשיו? ]
-איפה אביה?
"אמרתי לך כבר ! גם בבית חולים אני לא יודע מה קרה לו, אחותה ידעה אותי, אוקי זה לא חשוב כרגע, מה עושים איתה עכשיו ?"
-מנסים להחזיר אותה למצב של הכרה.. מה שלא נראה לי שיקרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
invisible blue EYes