לכולם ,אני מצטערת שלא עשיתי את הפרק ביום שלישי ..באמת באמת סליחה ;|
תקשיבו,עכשיו עשיתי פרק ממש קצר ומקווה שתבינו ..ובנוסף אני לא יעשה פרק כל יום אלא כל יומיים ..פשוט אין לי זמן ;|
פרק 65
אני:חכה שניה אמיר,אני צריכה להגיד לך משהו..-[ושתקתי...והורדתי את הראש].
אמיר:אני מקשיב לך...ותמיד אקשיב לך והרים לי את הראש דרך הסנטר..וחייך חיוך מרגיע..של "הכל יהיה טוב".
אני:תקשיב..ושתקתי..אוקי , לפניך..היה לי מישהו בן 38
אמיר:כן,את זה כבר סיפרת לי.
אני:ונכון האקס שלי - יואב,זה שלקחו אותו לבית חולים ולצערי הוא עדין שם
אמיר:נו..תמשיכי
אני:אז נכון שהוא סיפר לי שאורן חי ..אז אני ראיתי אותו,הוא עקב אחרי ,הוא באמת היה בדירה,הוא סתם רימה עלינו
-אמיר שתק...ונאנח .
אמיר:תקשיבי,אני יודע שהיה לך קשה שהוא מת,אבל לפי דעתי יואב רצה סתם לסבן לך את הראש ..סתם שתיהיי מבולבלת..ולא ניראה לי שמישהו שמת יחזור לתחייה,תסכימי איתי שזה לא הגיוני .
אני:אתה צודק ,באמת שניראה לי שאתתה צודק,אבל עדין..אני מרגישה שזה היה הוא...-והרגשתי איך הדמעות שלי נופלות יחד עם הדיבור השביר.
אמיר:שש....תבכי,זה אולי ינקה את כל מה שסוגר עלייך מבפנים,אולי רק אחרי הדמעות ורק אחרי שאנחנו נלך ביחד,לחפש את הקבר שלו...אולי אז תוכלי לאהוב אותי כמו שאהבת אותו.
-לא ידעתי מה לענות לו..וגם לא רציתי.שתקתי,וסגרתי את הרגלים שלי ו"התכנסתי בתוך עצמי"-פשוט כמשמעותו,לאחר כדקה,שהתפרקתי והשמעתי זעקות בכי הוא נזכר לחבק אותי..ולהגיד"הכל יהיה בסדר"
אני:רק עכשיו נזכרת לחבק אותי?!צעקתי תוך כדי דמעות.
אמיר:די נו..מזה את עושה סיפור?נתתי לך להרגע קצת.
אני:להרגע בישבלי זה להרגע תחת חיבוק של מישהו שאני אוהבת!
אמיר:סליחה.-(הרגשתי שהוא פשוט ל-א רוצה לריב,וגם כבר לא היה לי נעים להוציא את העצבים שלי עליו )
אני:אני מצטערת,באמת..זה.. זה אני והעצבים שלי .
איציק:איפה היית עד עכשיו?
מירית:אמרתי לך בפגישה..קראו לי דחוף.
מירית:תגיד מה העניין כל הזמן מתחקר אותי אפשר להבין ?!ולקחה את איתן לידייה והתחילה לזוז איתו..
איציק:כלום,דואג.
מירית:ממתי אתה דואג לי?ולמה?
איציק:מאז ומתמיד.וככה!!
מירית:העאאא,איציק זה לא מוצא חן בעיניי שבזמן האחרון אתה מרים עלי את הקול שלך !!אנילא אוהבת את זה ב-כ-ל-ל-
(איציק שתק,והוריד ראש כאילו היא הייתה אימא שלו,שאומרת לו מה לעשות ואיפה להיות)
מירית:תדע,שהיום בלילה אני ..אני .
איציק:את מה.
מירית:אני..צרייכה..(וחיפשה תירוץ שישתיק אותו)אני צריכה ללכת לרופא,רופא נשים.
איציק:אבל למה דווקא בלילה?
מירית:זה לא לילה,ב12 יש לי תור,הוא כלכך עמוס ובגלל זה הוא לוקח כלכך הרבה כסף.
איציק:בשביל מה את צריכה רופא נשים?
מירית:אני לא אוכל להסביר לך את זה עכשיו ,אחרי התוצאות אני מבטיחה שאגיד לך .
החזרה הביתה
לאחר שארזתי את ה4מזודוות שלי ולאחר שאמיר ארז את המזוודות שלו נסענו לכיון שדה תעופה..
טיסתנו הייתה ברבע ל12 ומסתבר שהיא הקדימה ל11 וחצי.. למרות שפרט זה לא היה כלכך רלוונטי אנחנו הישראלים באים לשדה תעופה4 שעות לפני-במיקרה הטוב (:
לאחר שעתיים טיסה,ולאחר שנכנסתי לפניקות שלי -לאחר ששוב דמיינתי שאורן הוא מלאך והוא בא להזהיר אותי ..הגענו !הגענו לא"י..לארץ המובטחת.
כל הנוסעים מחאו כפיים,וישר אניכפי שעשיתי עוד בילדותי ,מתחילה לדחוף את כולם.. כמובן חוץ מהמבוגרים -סבים וסבתות.
בשעה 2 כבר לקחתי את המזוודה,ולקחתי מונית לכיוון הבית.
אמיר:אז אני מבין שפה הדרכים שלנו נפרדות .....ושתק.
אני:לא.ממש ל-א,תביא לי את הפלאפון שלך אני אצלאצל אלייך על הבוקר!
אמיר:רשמי 0524674110.
אני:בי וקרצתי.ונתתילו נשיקה חפוזה אך יחד עם זאת מהירה
אמיר:חכי !!
ולא הקשבתי ומיהרתי להכנס הביתה ולראות את התגובה של מירית..
לקחתי את המפתח,שתמיד הייתי שמה אותו בעץ השני לכניסה ופתחתי את הדלת,נכנסתי בשקט,גררתי מזוודות ושמעתי מישהי מדברת בטלפון
מירית:היא עכשיו צריכה לנחות..
מהר עקבתי אחר קולה לראות איפה היא
אני:כבר נחתתי מירית האימא המושלמת.וחייכתי אליה חיוך אכזרי
מירית:מה..מה את עושה פה?
אני:עם מי את מדברת ?!ולמה בדיוק את מדברת עלי ?
מירית שתקה.. -התקרבתי אל עברה ואמרתי לה "עם מי את מדברת,תביאי לי את הפלאפון" צעקתי לה באוזן
ושמעתי איזה איש שהיה מאוד מוזר "מירית את איתי?"
אני:מירית,מ-י זה הבן אדם הזה?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
invisible blue EYes