פרק81
**נקודת מבט אורן**
פעימות הלב שלי המשיכו להתגבר,הנשימות התחילו להיות כבדות,נהייה לי חם,ניסתי להקשיב במלוא הריכוז לדברי הרופא אך רק דבר אחד התרוצץ לי בראש "מה שלום סיוון"
אני:מז"א שלא ניראה לך שאפשר להחזיר אותה למצב של הכרה?[צעקתי עליו]
הד"ר: אדוני תנמיך את קולך בבקשה ונסה להרגע, אנחנו עושים את מיטיבינו כדי שהיא תוכל לנשום
אני:ועכשיו אתה גם אומר לי שהיא לא נושמת? [נלחצתי]
הד"ר: כאשר האדם נמצא בחוסר הכרה, ואינו מגיב ל AVPU, זאת אומרת 4 רמות להכרה
הראשונה -תחושה לגירויים בקולות - הכרה מלאה
השניה- מגיב רק לקולות ואינו יכול להשלים מילה זוהי verbal
השלישית- מגיב אך ורק לכאב, לתחושה פיזית, אינו מגיב לקולות, אך מגיב לכאבpain
והאחרונה שזה המקרה של סיוון
אדם שאינו מגיב לא לקולות, ולא לכאב, מחוסר הכרה- U- unresponsive
אני: ד"ר אל תדבר איתי במונחים רפואים ,תגיד לי חד וחלק יש סיכוי להציל אותה כן או לא?
ד"ר:אין לי תשובה לכך,הכל תלוי בה
אני:אתה מתכוון תלוי ברופאים שלך
ד"ר :גם בהם,עכשיו איפה אביה ?
אני:אמרתי לך, בבית חולים גם אני עוד לא יודע מה קרה לו אני אברר אחרי שאדע שהיא תיהיה בסדר
ד"ר: אז אתה האחראי עליה?
[היססתי לרגע,אני לא אבא שלה ולא אימא שלה ולא דוד שלה,אני חבר שלה ! ..]
אני:כן.. אני האחראי עליה
ד"ר: אוקי,אז בוא איתי בבקשה תמלא את הפרטים שלה,את הפרטים שלך
אני: ואז אוכל להכנס לחדר שלה?
ד"ר:לא,לצערי לא, היא בטיפול נמרץ לא תוכל להכנס לשם ..רק אחרי שמצבה יהיה יציב
אני:וכמה זמן זה יקח ?
ד"ר: אני לא יודע,ולא אחזור על זה שנית , עכשיו בוא ומלא את פרטייך כל דקה שאתה מבזבז לי אתה מבזבז גם לחולה,מה שמה?
אני:סיוון.
[מהר הלכתי למלאות את הפרטים הנהוגים בבתי החולים ולאחר שסיימתי התיישבתי בכיסאות הלובי..שותק,לא אומר מילה,רק חושב על מצבה]
ד"ר צבי: את קרובת משפחה שלו ?
רוני:אני הבת שלו
ד"ר צבי: ובכן, איך ידעת על מקומו ?
ד"ר צבי: ראיתי אותו בבית על הריצפה,צורח צועק.. והזמנתי מהר אמבולנס
ד"ר צבי:ואת ודעת מה קרה לו ?
רוני:לא,אני רק שמעתי אותו צורח "העיניים העיניים",למה ד"ר ?
ד"ר: לא אוכל לדון איתך בנושא זה, את קטנה ,יש לך אחות גדולה?
רוני:אה..לא[ושיקרה]
ד"ר:ואיפה האימא?
רוני:הם גרושים
ד"ר: האה,אני מבין...
רוני:ד"ר מה העניין ? ![התחילה להלחץ]
ד"ר צבי:מה שקרה זה איכשהו נשפך לאביך חומצה גופרתית,אנחנו עוד לא יודעים איך.. אבל השוטרים שפה[והצביע אל עברם] יבררו את העניין אני מבטיחה לך חמודה
רוני:ומה קרה לו ?
ד"ר צבי:את תרצי להכנס ולראות מה שלומו?
רוני:כן, כן בוודאי איזו שאלה?
[שניהם הלכו לחדר 292 ורוני הייתה בשוק,]
רוני:אתה רוצה להגיד לי שזה..זה אבא שלי,מה קרה לו בפרצוף?
ד"ר צבי:אני יודע שזה יהיה לא מובן לך אבל החומצה הגופרתית מפרקת את כל התרוכבות האורגניות, ובמגע עם הער החומצה גורמת לכוויות חמורות, והכויוות האלו שאת רואה מתחת לפנייך של אביך זה רק בגלל החומצה הזאת
רוני:אבא..?הוא שומע אותי ד"ר?
ד"ר:יכול להיות שהוא שומע,אבל אני יכול לומר לך בברירות,הוא לא יראה יותר
רוני:מה....מזאת אומרת לא יראה יותר?
ד"ר: החומצה נשפכה לו בעניים ושרפה כל תא בעין שלו ..ויותר לא יכול לראות
רוני: ואין ניתוח שיכול לשפר את ראייתו?
ד"ר: לא חמודה,אני מצטער.
[רוני הרגישה את הדמעות יוצאות לה מהעינים,היא ניסתה להראות קרה כמו אחתה,אך היא לא יכלה..היא נגבה לאט לאט את הדמעות ולקחה את הכיסא והתיישבה קרוב ליד אביה]
רוני:אבא אני פה בישבילך,כל מה שתצטרך כל מה שתבקש אני פה כדי לעזור לך..[והחזיקה לו בידיו]
[אך שום תגובה ממנו לא נראתה ולא הורגשה..היא הרגישה כלכך חלשה]
-השעות עברו לאט לאט, כל דק'ה רופא אחר נכנס לבדוק את מצבו של איציק, לראות מה איתו, לשאול את רוני שאלות לגביו, רוני בקושי ענתה להם,תשובות קצרות ..ולא ענייניות, היא רק התפללה בלב שימצאו את הפושע הזה שגרם לו לאיבוד הראייה שלו-
באותו הזמן,בבית חולים אחר..בבית חולים של סיוון, אורן קם לאחר שעתיים של ישיבה ושל שתיקה, והתחיל לאבד אשתנות
אורן: נו מה אתם עושים צחוק !?! אני רוצה לדעת מה קורה איתה ! אף אחד לא מעדכן אותי פה ,אתם לא רציניים
[מיד המזכירה פנתה אליו ברוגע]
"תנסה להרגע אדוני"
אורן:איך אוכל להרגע ?! אתם לא אומרים לי כלום ,ככה זה עובד פה ?!לא להגיד כלום, שתייקה שווה זהב? אני מחכה פה שעתיים שלמות ולא אמרתם לי כלום
"כי אנו לא יודעים כלום"
אורן:אז מי יודע למען השם מי יודע ?! [ולפתע עצר את עצמו,כי הרגיש רטט מהפלאפון שבכיס]
אורן:כן!" צעק לפלאפון"
מירית:שלום
אורן"מה את רוצה?
מירית:אותך
אורן "מירית תעשי לי טובה אי לי זמן אלייך עכשיו אני עסוק"
מירית: מבלה זמן איכות עם סיווני?[וצחקה צחוק מרושע]
אורן:למה את מתכוונת?
מירית:לשום דבר
-אורן: אני נשבע לך מירית,אם אני אדע שיש לך חלק בזה אני נשבע לך !!!![צרח],אני הורג אותך !!!!במו ידיי, והמוות שלך יהיה איטי,איטי מאוד !
מירית:אורן,אורן ,אורן...למדתי מהגדול מכולם לא אפריע למנוחתך [וניתקה]
[אורן התחיל להשתגע עוד יותר]
אורן: טוב די זה לא יתכן ! ![וצעד לכיוון המזכירות],תקראי לד"ר ההוא שמקודם דיבר איתי
המזכירה:איזה ד"ר?
אורן: אני לא יודעת כוסעממק תמצאי לי כבר ת'דוקטור,או שאני אלך ישר לטיפול נמרץ לראות אותה !!!!
המזכירה:אני מציעה לך להרגע או שבצער רב אעיף אותך מהמקום[אמרה בקול שקט ורגוע]
אורן:אני לא מבין אותך !! את מדברת בכזו עדינות ! הדבר שהכי חשוב לי נמצא שם !!! בטיפול נמרץ ואף אחד לא מיידע אותי ! אני משתגע, תתני לי להכנס... [ולחש לה: ] אני אביא לך כל סכום כסף שאת צריכה [והציא את פנקס הצ'קים שנמצא תמיד אצלו בכיס]
המזכירה:כל סכום שאני רוצה?
אורן:כן,דברי מהר כבר !!! ז'רזי עניינים יאללה,ואז לא תעבדי במקום העלוב הזה
המזכירה:אני אסתפק בחצי מליון דולר
אורן:לא פחות ולא יותר אה?
המזכירה:אמרת כל סכם
אורן:נכון ואת גם תקבלי אותו [ומיד רשם לה את סכום הכסף...וביקש את הפרטים שלה לידע "כללי"]
המזכירה:אני אתן לך כרטיס שיחשבו שאתה מנקה או משהו ..אוקי ?בד"כ בשעות הלילה אין כלכך הרבה מאבטחים שם,אני בטוחה שתכנס בקלות
אורן:מהרי.
[מהר היא נתנה לו את הכרטיס והוא הלך מהר לכיוון החדר שלה.."כניסה לאנשי צוות בלבד" על השלט היה רשום]
הוא פתח לאט את הדלת,לא רצה להשמיע רעש מיותר...רעש שירחיק אותו מאהובתו הניצחית,וליבו נעצר,הוא הסתכל עליה..
גם כשהיא מרותקת במיטה היא כלכך יפה..הוא ראה את צבע ידיה הכהות,הוא התקרב בעדינות ונגע בהם,כה קרות הן היו...
פניה התנפחו והיו אדומות ולא ידע את הסיבה לכך, כלכך חסרת אונים הייתה נראת ...הוא התקרב ולחש לה"את לא תמותי לי,אני פה בישבלך"
ולפתע נכנס הרופא
-מי אתה?
"עובד נקיון
-ומה אתה עושה פה?
"אהה,.. באתי לאסוף את האשפה "
-מהר,והזדרז לצאת מ'פה
"מה קרה לילדה יפה כמוה כה צעירה וכבר בקומה?
-במשפט אחד אל תשתה כמו שהיא שתתה
"למה?"
-לא ידעת שהאלכוהול פוגע בסינפסות הקשורות לזיכרון, לדיבור ולמצב הרוח?
"ומה זה קשור לקומה?"
-זה עוד מרכיב לכך, ולדם הרב שאיבדה,אני לא אמור לדבר איתך על זה.. עכשיו אני מבקש שתצא מכאן.
[אורן הזעיף פנים, יצא מהחדר.. יצא מהבית חולים עצמו, והלך למכונית..]
ולפתע שוב רטט לו הפלאפון, "הודעה קולית חדשה"
אורן לחץ 1 ארוך ..כדי לשמוע את ההודעה
"די תעזוב אותי סוטה !!!!!!"[שמע את הקול של סיוון ונתרע לרגע ,וחזר שוב ושוב על השמעת ההודעה ושוב שמע את המספר שממנו נשלחה ההודעה,
ובאמת זה היה המספר שלה..]
*נקודת מבט שחר**
מירית:לקח לך מהר מאוד להגיע ,מה קרה מיהרת?
אני: פשוט סיימתי את העניין חד וחלק
מירית:הרגת אותה?
אני:לא,היא תהרוג את עצמה לבד..תסמכי עלי
מרית:ואיך אתה יודע את זה?
אני:אני בטווח בזה
מירית:ומה עם איציק?
אני:עיוור
מירית:ביררת?
אני:הייתי בבית חולים שלו,בואי נגיד שיקח לו זמן להתאושש,הוא לא רואה..הוא לא יכל לזכור כלום אני אדאג לכך שיקח מספיק משככי כאבים ,שלא יזכור את הלילה האחרון שלו .
מירית:יפה מאוד
אני:ועכשיו הכסף.
מירית:לא לא לא חמוד שלי ..[וחייכה חיוך ערמומי], קבענו שתהרוג אותה
אני:זה נקרא להרוג,מוות מנטלי
מירית:לא רציתי מנטלי[נפשי],רציתי פיזי !! [והרימה עליי את הקול ]
אני:אני מציע לך לחשוב טוב טוב טוב ..לפני שאת מבטלת את העסקה
מירית:אני לא מבטלת,אני רק דוחה אותה,אתה מאיים עלי?שכחת למי אתה מדבר?![ודיברה עליבקול מתנשא]
אני:מירית תביאי לי את הכסף ועכשיו[צעקתי]
מירית:או שמה?
אני:או ש.........[וניסתי להראת פני פחדן, אני עוד אפתיע אותה !!]
מירית:כמו שחשבתי,עכשיו תקח ת'צמך ועוף לי מהפנים אני צריכה את שנת היופי שלי
[מלמלתי לעצמי"חכי עוד מעט יהיה לך שנת יופי ניצחית]
מקווה שאהבתם את הפרק=]] לילה טוב לכולכם והמשך שבוע נעים
אבקש דקה מזמנכם שתציצו בוידיאו הזה.. שנוגע לגלעד שליט,וידאו עם מסר...וידיאו שמרגש..לפחות אותי הוא ריגש
http://www.youtube.com/watch?v=e0rb_SmjUKc
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
invisible blue EYes