החיים שליי (*.-)

היייייייי

אז ככה עיצובבב חדש...(:

אממ....אשמחח לתגובותת לדעת אך יצאה...?!

זהו לגביי העיצוב...

אני מרגישהה שאני יותר מדיי סלחנית ומשחררת מהר כאילוו הכל קורה ואני לא עושהה שם דבר בנידון....

"לוקחים"ממני דברים..(לא דווקא חפצים....)ואניי כאילו כלום לא קרהה...[וקרה]....

ובפניםם עמוק עמוקק אני ממש מרגישה חרא וכל כך הרבה עצב...ואני יודעת שאני לא ממש מראה את זה..

אבלל לפעמים אני רוצה לבכות כל כך חזק ולא יכולה לא כי אין לי סיבה[כי יש לי....]אלה שרוב הפעמים שאני רוצה

לבכות זה קורה בזמן השיעור...[מי סיבות..]וכל כךך עצוב ליי...ואף אחד כמעט לא מבין אותיייי.

אוליי כי אני מרגישה את זה עמוק...[אולי יותר מדיי...?!]

ובגלל זה אולי אף אחד לא רואה...את זה..ולא מבין אותי...

כאילוו.....אני ממש צריכה מישהוו שיהיה קרוב אלי...שיוכל להקשיב ליי...לעזור לי...

להיות איתי....(ואני לא צריכה פסיכולוג...)אולי אני פשוט צריכה חברה?!חברה אמיתית.

שתבואיי אלי אחריי הבצפר...או סתם ככה....או בימיי שישי שתישן אצליי...וכד'...

מישהיי שבאמת תביןן אותיי...ולא סתם תנחם...מישהיי שתביןן מה אני מרגישה.ושאני באמתת אוכל לבטוח

בה....מישהיי "מושלמת"...?!?!(כחברה לפחות....)

ולפעמייםם אני כל כךך רוצה להתפרץ...!לצעוקק זהוו דיי!שנימאס לי מהכלל!

שיפסיקוו לקחת ליי הכלל...!!!(לא לקחת לקחת כאילו מהחיים....)אני בטוחה שאף אחד לא מביןן...

אני בעצמי לא יודעת אך להסביר את זה...

פשוטט להתפרץ....ולצעוקק...!!ולשכוח מהכלל...

להיות חופשייה..

"כמו הרוח".......................................... .

אני בספק אם יש מישהוו שמבין אותיי....קצת[הרבה]קשה להבין אותיי...

לאחרונה יש לי כל כךך הרבה מזל רעה..בהכללל!

ואם אני אתחיל לכתוב עכשיו כל מה שקרה ליי....אואוהה....אני לא אסיים גם מחר.

וכל כךך עצוב ליי...ואני באמתת ממש רוצה "להשתחרר"לצעוקק...

אבל אין לי ת'אומץ...

 טוב...זהוו .

 מוזמנים להגיב...