" אם אלה החיים, נחייה"

איך אני עוברת את זה?

את התקופה הזו ?

את האהבה הזו ?!

://

איך אפשר להסתכל בעייינים

להגיד

" אני מאוהב בך "  " אני אוהב אותך " " אני רוצה שתיהי שלי "

ולא לזכור את זה בבוקר.

איך אפשר להגיד מילים כאלו בלי להתכוון.

איך אפששששר להיות כ'כ צבועים , איך ?!

אני שונאת שקרים.

אבל יותר מיזה , אני שונאת שמתמשים סתם בשלוש מלים

שיש להן משמעות כ'כ גדולה, ואנשים פשוט אומרים אותן כ - ל הזמן.

- אני אוהב/ת אותך -

אל תאמרו , אם אתם לא מתכוונים באמת.

ובבקשה ?

אל תשכחו בבוקר . זה יותר כואב מלא להתכוון...

so sick of love songs

ואם הייתי אומר את ה"לא " הזה,

היהי לי יותר קל , הרבה יותר קל , לעבור הלאה.

אבל אתה לא אומר,

אתה לא אומר כלום ...

עם כאב , עם דמעות כאן דרכינו נפרדות ?.

ראאאאאאאארררר ://

כי כל הפוסטים האחרונים היו יותר מידי סיפורייים או שירייים

או כל מילה אחרת שתבחרו. ובא לי פשוט לפרוק, בלי שפה גבוהה,

בלי מטאפורות או דימויים. בלי כלום. נגה - חלק ונקי.

אז יש אותו. בוא נמציא לו שם ונקרא לו נוניXD.

והוא כל מילה שלא יכולה לעשות לי את היום, או להרוס.

ומצד אחד הוא הכי רוצה אותי ומצד שני, הכי לא.

וזה מוזר לי המצב הזה של לרצות מישהו...

ואני עפיפון כזהה קצת בגלל זה

ואז החברות כועסות עלי שזה בכלל קשה. כי כיאלו אני

זאת שתמיד מקשיבה וזה. ועכשיו. אין לי כח לצרות של אחרים.

בקושי לצרות שלי.

וזה עדין לא מרגיש לי הקלה..:/

ובצופים?

מבחינת ההדרכה. משהו אש.

אבל בחבר'ה , או איך שלא נבחר לקרוא לזה.

אני מרגישה לא אהובה. וזה קשה לי המצב הזה.

מה זה לא אהובה.?! יותר בכיוון שנואה.

קצת בא לי להיעלם לכולם פה..

הרבה זמן לא הרגשתי ככה .

זה חרא :/