אז הנה בוקר טוב! שש בבוקר הציפורים עוד ישנות. אנה קמה לטיול לתל השומר. משקית ת"ש. כמה מיותר לנסוע עד לשם בשביל זה.
תוך כדי התארגנות נמרצת הכוללת קפיצה על רגל אחת לאמבטיה בניסיון לשים נעל במהירות-אני מבינה שאני צריכה אספקת ניקוטין לשם.שיט! דאמיט! ידיד של אמא שלי עוד כמה דקות כאן!
עם פרצוף מעוות ואודם מרוח אני רצה לקיוסק(הרי הוא לא יודע שאני מעשנת) בשיא המהירות שלי.קונה סיגריות קוראסון וקולה. לבסוף מגיעה בזמן ונוסעת לתל השומר.
מתי יגיע היום שבו אני לא אפער פה אוציא לשון ואדבק לשמשה כשנעבור ליד מפעל קוקה קולה?
עברנו שם-הדבר הנ"ל קרה.
הגעתי לי בתומי,קיבלתי כרטיס לבן-ימינה ושמאלה חדר 7 משקית ת"ש.
תור מפה ועד ההודעה החדשה.
אז אני יצאתי לעשן סיגריות בחוץ תוך כדי ההצה נמרצת בחלון שלא לפספס את התור.
כשנכנסתי זה לקח בדיוק חמש דקות עד שהיא אמרה לי שהצבא לא יכול ללכת לקראתינו כי יש לנו רכב מ2002.
סעמק סתם נסעתי.
והדבר הרע ביותר הוא שהייתי צריכה לחזור לבד להרצליה-באוטובוסים.
אז יצאתי הצטיידתי בקפה ענק ויאללה אוטובוסים.
בהתחלה אוטובוס חמדמד של קווים לקח אותי למשהו שנקרא תחנה מרכזית.
הסתבכתי שם עד שמצאתי את התחנה שלי האוטובוס הזה.
התיישבתי על התחנה המסכנה הזאת(קרש עם שני עמודים) וחיכיתי.
וחיכיתי
וחיכיתי
שעתיים.
ינעל אבוק!
שעתיים תוך כדי שאני מתה לפיפי ואין שום דבר פוטנציאלי שיכול לשמש כשירותים בסביבה.
ועוד שלוק של קפה
לוחץ לי ינעל דינק!
ואז האוטובוס הגיח מאיזו פינה. הסתערתי עליו כאילו החיים שלי היו תלויים בזה.
ואז שעה נסיעה הביתה.
ושוב לבהות במפעל הקוקה קולה.
פנאן.
כשהגית רצתי הביתה כאילו אין מחר.
ולבסוף גם נזכרתי שלא לקחתי שום פתק לבצפר
סעממממממק
בקיצור יום חרא
מיותר
מבוזבז.
לה לה לה לה לה
לפחות לא הייתי בשעתיים הרמוניה
פוסט חופר במיוחד
איי נואו
תתמודדו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אנה-הנקבה הממוצעת