הכותרת היא בעצם שאלה..
שאלה בלי סימן שאלה
אתם יודעים למה?
כי אני יודעת שאין לה תשובה..
מאיפה הוא בא?
ולמה עכשיו?
למה הוא העלה בי תזיכרון הזה שכל כך רציתי לשכוח ?
למה שוב אני בוכה ?
למה שוב יש כל כך הרבה שאלות וכל כך מעט תשובות?
רציתי לשמוע את הסיפור..
ואני כמו מטומטמת חשבתי שכבר עבר לי ..
חשבתי שכבר היתגברתי על כל זה..
חשבתי שזה עבר..
עברה שנה וחצי !
למה אני לא מצליחה לשכוח?
ואיך זה שדווקא אתה..
שבאת שוב משום מקום
בטעות..
ידעת להגיד את מה שחיפשתי במשך שנה וחצי..
איך זה שרק אתה הצלחת להעביר במילים את מה שאני לא הצלחתי להגיד?
למה עכשיו?
אחרי שנה וחצי פאקינג שנה וחצי לא חשבתי עליו ואז באת..
ורצית לשמוע ..
רצית להבין..
אני כועסת עלייו
עדיין..
למרות הכל
"אבל אתה יכולת להתקשר, אני יכולתי לענות
יכולנו לדבר, אפילו על שטויות
שנים אני חשבתי שאולי עשיתי משהו רע
ועכשיו אתה חוזר בחזרה
אבל אתה יכולת להתכתב, אני יכולתי בלילות
לשכב עם ערימת שקרים ולהתעלות
היום כבר לא פוחדת שיעזבו בלי אזהרה
אז עכשיו אתה חוזר בחזרה "
מפחדת ....