חייו של פסיכופט XD

"עכשיו זה קצת קשה אתה רוצה לוותר, אתה הרי לא הטיפוס שנלחם בשיניים,

הופל שולחנות לעיתים רחוקות וגם זה כדי לשטוף את הרצפה עם קצת מים,

בבית קפה בפינה אתה דופק הופעה בין השכבות של העוגה הם מוחאים לך כפיים,

שזה נגמר אתה בחוץ רק מחפש איזה תירוץ רק כדי לא לחזור למרירות שמחכה לך בבית".

*השיר הבא זה סתם שיר שכתבתי מזמן, טוב זה לא סתם שיר, זה נכתב על ידידה שלי, והיא ממש אהבה אותו...*

מסתירה את הדמעות/איתי ששון

מסתירה את הדמעות,

חושבת שאף אחד לא יראה,

שהיא לא תבכה,

לא עוד.

בלילות שוכבת במיטה,

עטופה בתוך שמיכה עבה,

את הכאב מסתירה מתחת לכר,

חושבת על מה שהיה,

חושבת על מה שיבוא,

איך היא תסתדר,

מי יאמר לה לא?

ואין לה כוח עוד לעמוד,

וכבר נגמרו לה כל הדמעות,

והדמעות שהיו התייבשו על הלחיים.

היא בכתה רצוף כמעט שנתיים.

והכאב הולך וחוזר,

והיא לא מוצאת מישהו או משהו, שיחמם לה את הלב,

רק כל לילה במיטה עם אותה שמיכה עבה,

שרה לעצמה, ומדמיינת שהיא חוזרת.