הכול התחיל לפני שנה.. התחיל טוב כמו כל סיפור רגיל.. בלי בכי, אכזבות, שקרים וכל בשיט הזה
עכשיו הסיפור נמשך יותר ויותר נהיה אפל וקר.. הכול ממשיך אני רוצה לפנות לנסות פינות אחרות
אולי שם איפשהו במרום אחר אני ירגיש שייכת למישהו..אבל אין שום דרכים יש דרך אחת!
ובא אני מרגישה שאני הולכת על זכוכיות חמות יחפה שכולי בדם וכשאני יותר ויותר מתקרבת לדלת שאני
תמיד חיכיתי לצאת ממנה מבינה שבצד השני הכול יהיה מושם כפי אני רציתי.. נדפק לשם קיר
שאי אפשר לשבור ואני פשוט פורשת מסתובבת והולכת אחורה מאשר לנסות לשבור אותה
ולהסיג את מה שאני רוצה..
החיים שלי זה מבוך שאני מסתובבת מרגישה שמשהו אוכל אותי מבפנים זאת קינא? זאת שינא?
מה זה?!#!#
איך!? איך הפכתי מילדה נחמדה וחמודה שלא מעשנת ולא שותה לילדה .........כזאת!
כל כך שונאת את עצמי.. ואללה אי אפשר לשנות דברים מבלי להתאמץ?
אי אפשר לחושבת שהכול יסתדר בעצמו! אין דבר כזה! אם רוצים משו צריך לוותר על משו שהכי חשוב לי
כדי לקבל את מה שאני אוהבת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
