יא וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב, …, וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי; וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו… ( איוב פרק ב)

יש לי שני זוגות חברים אותם אני אוהב אהבת נפש. בין כל חבריי, הרבים כחול אשר על שפת הים, מתבלטים חברים אלה בהסדרי-ראיה ייחודיים שנחתמו בינינו. מתישהו, בזמן רחוק שכבר נמוג לו בין ערפילי ההיסטוריה, גמלה בליבנו ההחלטה להנהיג סבב מפגשים סדור בחבורתנו הקטנה. פעם בשלושה חודשים נפגשים אנו אצל הזוג ג', בחודש שלאחר מכן חוזר על עצמו האירוע בבית הזוג ב', ובחודש השלישי מתכנסים כולנו בביתי הקט – וחוזר חלילה.

ביום שישי האחרון נאספנו חמישתנו בצל קורתי הדלה. מן הראוי לציין בשלב זה כי, למרות הנונשלנטיות שבה אני אומר זאת, מדובר באירוע שאין להקל בו ראש. אני ידוע בקרב חברי כאדם שאינו מארח הרבה. דירתי קטנה היא, ויש בה אך בדוחק מקום לקבוצות של יותר משלושה אנשים. אף אין אני נמנה על האוחזים במחבת, והתקרובת שאני מגיש היא על טהרת המזון הקנוי. אירוח ככלל מלחיץ אותי, ואני מכלה זמן רב בתכנונים והתכוננויות אליו, באופן שגורע מן ההנאה שלשמה הוא בעצם נקבע. כך יצא שעם הזמן התגבש לו נוהל חינני בו אני מופיע תדיר בבתי חברי, ברם אחדים מהם לא זכו מעולם לראות את ביתי הקט, משל היה רק ברווז עיתונאי ואין בן כל ממש. ואולם משפחת ב' ומשפחת ג', בהגותם את מסורת הסבב שתוארה לעיל, שברו באכזריות שיטה זו, והריהם בין יחידי הסגולה המתכנסים בסלוני הקט – פעם בשלושה חודשים כאמור.

את מר ב' ומר ג' מכיר אני מתקופת שרותי הצבאי, אי שם בימי המנדט הבריטי (או שמא היה זה עת שלוט התורכים בארץ?). שניהם אנשי הייטק, כמוני ממש, אך שונים זה מזה (וממני) כרחוק מזרח ממערב.

האדון ב' (נקרא לו ר', לשם קיצור) מכונה גם "הפרא האציל". ר' הוא בחור מסוקס הנוהג לגלוש על כל מדיום אפשרי, החל בדאוני קרב ממוזערים, דרך אופנועי שטח מאובקים, ועד לצניחה חופשית עם סנואובורד במדרונות ההימלאיה. ועם זאת, הוא אדם רהוט דיבור, לוגי ואנליטי להחפיר. האין זה חוסר הגינות מצד הטבע?

מר ג' (שיכונה להלן X ) קרוי גם "הקצין הגבוה". בשונה מ-ר' וממני, X משרת עדיין בצבא-העם, ואף הגיע ברבות השנים לתפקיד רם-דרג להדהים. בכל פעם שאני נזכר כי אחד מחבריי מצוי בראש פירמידת אנשי הביטחון החסויים של מדינתנו (הזעירה ומוקפת האויבים!) אני נמלא כבוד ויקר, וחזי נמתח מאליו. X הינו איש רם קומה וממושקף. לעתים צץ בעיניו ניצוץ שובב המזכיר נשכחות, אך לרוב סברו חמור, והוא מקפיד בענייני ביטחון המדינה, בקלה כבחמורה. על כן יקרא כאן שמו X – והמשכיל בעת ההיא ידום.

הגברת ב', שתכונה להלן מ', נותנת את הקונטרה הנשית ל-ר' השרירי והשעיר. כל כולה מחמדים ורוך! ואילו א', אשתו של X, היא אשת מעש לוחמת. לאחרונה גואה בה יצר הפמיניזם, ועתה, עת השילה קילוגרמים רבים ממשקלה, יש החושבים כי אף יאה לה לרוץ לבית המחוקקים, בראש רשימת נשים העומדות על שלהן.

הנה כי כן, חבורה ציורית ורבת פנים לפנינו. וכעת, עם תום ההקדמה הארכנית, נותרה תלויה באוויר רק שאלה אחת: איך לעזאזל קשורה החברותא החביבה הזו ל"מדריך למטייל" שבו אנו עוסקים?

כמעט התפתיתי לומר שאין שום קשר. לכאורה הייתה יכולה זו להיות תחילתו של עידן חדש בבלוג שלי, בו אפצח בסיפורי מעשיות שאין להם כל קשר ליקום החד-מיני (עניין עליו כבר המליצו לי אחדים מן הקוראים). אך לא איש כדויד ייכנע לתכתיבי המודה! וכך, כמו בסיפור הידוע על הפיל והנקודה היהודית, לא אניח גם לחבריי הב"תים והג"ימלים, ואעשה אף אותם קרדום לחפור בו במאורות החלחולת.

משפחת ב' ומשפחת ג', כפי שאפשר להבין, הן משפחות ישראליות רגילות בתכלית. כל אחת מהן מגדלת שתי בנות לתפארת המדינה, ומנהלת חיי נישואין ומשפחה תקניים למופת. הב"תים והג"ימלים מכירים אותי מזה שנים רבות כרווק מזדקן, ובצוק העתים אף ניסו להכיר לי בנות-חווה שונות ומשונות, למען אקים איתן משפחה ישראלית למופת. יכולים אתם אפוא לשער את הפתעתם לכשנגלתה להם האמת המרה אודותיי!

מאז ההלם הראשוני כבר חלפו לא-מעט מים בנהרות ארצנו, וחבריי דנן התרגלו. ועם זאת, בפגישותינו החודשיות, ממשיכים הם להעלות בעניין את הנושא ההומוני. אך אל נא תחשבו, חלילה, כי זהו העניין היחיד בו אנו משיחין! שיחותינו המלומדות והנימוסיות הן בדרך כלל מהטיפוס הפילוסופי הקרוי "מי-אני-מה-אני". רבות מהן מוקדשות למשל לנושאים פוליטיים: הזוג ב' והזוג ג' היו פעם אנשי מרכז – שלא לומר שמאל – מתונים, אך מאז פרצה האינתיפאדה השנייה התפכחו וחברו אל הרוב השפוי (בעודם מותירים את ידידם האגזוזן בשולי השמאל האזוטרי והסהרורי של מר"צ). אחרות משיחותינו מוקדשות למעמד האישה, אז בדרך כלל נושאת א"ג נאום חוצב להבות בעוד ר"ב נוהג לעקוץ אותה ולראות כיצד היא מזנקת כנשוכת נחש (ביום ו' האחרון דנו למשל בשאלות של זנות בהסכמה). ולעתים, כפי שקורה כנראה בהרבה שיחות סלון, גולשים ר' ו-X לשיחות גברים (אמצאות טכנולוגיות, אופנועים, או סתם רכילות על אנשי היחידה), ואילו מ' ו-א' שחות בעניינים רכים ו"נשיים" יותר (פסיכולוגיה, ילדים וכדומה). ואני, שאין לי עזר כנגדי, ומתהדר אנוכי בצד גברי ונשי חליפות, מתרוצץ בין המחנות ומשתדל לתרום לשתי השיחות גם יחד.

אך, כפי שציינתי לעיל, קורה לעתים מזומנות כי כל הנוכחים פוסקים משיחתם, תולים בי עיניים מסוקרנות וחוקרים אותי על החיים המוזרים שלי בעולם ההפוך. אין ספק כי משפחת ב' ומשפחת ג' הם קהל היעד הקלאסי של הסטארט-אפ הלימודי שהקמתי כאן בישרא-בלוג. חלק מהשאלות פשוטות הן וסטנדרטיות (נפלאות המשגל האנאלי, לדוגמה). אך יש אשר יפרצו פתאום תהיות מתוחכמות יותר אל החלל. הנה לדוגמה שתיים שקוששתי ביום ו' שעבר:

• א"ג סיפרה לנו על המרצה שלה ללימודים מתקדמים בסוציולוגיה (באוניברסיטת בר-אילן) שנכנסה לכיתה וציינה כי בעיניה הומואים הם סוטים ומקומם לא יכירם בקרב החברה. האומנם כצעקתה?
  
•  ואילו ר"ב, שמקום עבודתו נתן לו לאחרונה מתנת יום הולדת בדמות מנוי על השבועון למדע פופולארי "גלילאו", תהה באוזנינו איך זאת ייתכן שההומואיות לא נכחדה מן העולם תוך כדי ההתפתחות האבולוציונית, בהיותה תכונה שאינה ממש חשובה להמשכיות הגזע (ויש שאף יעזו לטעון כי סותרת היא אותה...)

תקצר היריעה מלענות כאן על שאלות אלה. ובוודאי מלתאר לפרטיו את הדיון הסוער שפרץ בקרבנו לאחר שכל אחת מהן הועלתה בנפרד.

 אספר אך כי בתום אותו מפגש, לקראת השעה שתיים לפנות בוקר, ליוויתי את חבריי אל הדלת, מפוהק כהרגלי, בעודנו קובעים את תאריך המפגש הבא אצל משפחת ג'. ומה אומר לכם – אני כבר מצפה בכיליון עיניים לראות אותם שוב!

When you're down and troubled

And you need some loving care

And nothing, nothing is going right

Close your eyes and think of me

And soon I will be there

To brighten up even your darkest night

You just call out my name

And you know wherever I am

I'll come running to see you again

Winter, spring, summer or fall

All you have to do is call

And I'll be there

You've got a friend

If the sky above you

Grows dark and full of clouds

And that old north wind begins to blow

Keep your head together

And call my name out loud

Soon you'll hear me knocking at your door

You just call out my name

And you know wherever I am

I'll come running to see you

Winter, spring, summer or fall

All you have to do is call

And I'll be there

Ain't it good to know that you've got a friend

When people can be so cold

They'll hurt you, and desert you

And take your soul if you let them

Oh, but don't you let them

You just call out my name

And you know wherever I am

I'll come running to see you again

Winter, spring, summer or fall

All you have to do is call

And I'll be there

You've got a friend

Singer: Carole King 

Album:  Tapestry 

Words and music by: Carol King

[שיר זה מוקדש גם לחבורת בלוגאים, מהאהובות עלי (צב1, טיפטיפון, מרקופריד ול"ס), שדנו בפוסטיהם לפני זמן מה (יחד עם מארקסג'ייקוב, מיקירי הבלוג) בעניינה של קרול קינג האין-אין-עליה, ובעניין תרומתה הכבירה לזמר העברי]