לִרְאוּבֵן, אֱלִיצוּר בֶּן-שְׁדֵיאוּר.  ו לְשִׁמְעוֹן, שְׁלֻמִיאֵל בֶּן-צוּרִישַׁדָּי.  ז לִיהוּדָה, נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב.  ח לְיִשָּׂשכָר, נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר.  ט לִזְבוּלֻן, אֱלִיאָב בֶּן-חֵלֹן.  י לִבְנֵי יוֹסֵףלְאֶפְרַיִם, אֱלִישָׁמָע בֶּן-עַמִּיהוּד; לִמְנַשֶּׁה, גַּמְלִיאֵל בֶּן-פְּדָהצוּר.  יא לְבִנְיָמִן, אֲבִידָן בֶּן-גִּדְעֹנִי.  יב לְדָן, אֲחִיעֶזֶר בֶּן-עַמִּישַׁדָּי.  יג לְאָשֵׁר, פַּגְעִיאֵל בֶּן-עָכְרָן.  יד לְגָד, אֶלְיָסָף בֶּן-דְּעוּאֵל.  טו לְנַפְתָּלִי, אֲחִירַע בֶּן-עֵינָן. (במדבר פרק א')

בימי חמשי בערב (קצת בשונה מהתוכנית שתיכן אריאל הורוביץ לרנה זלווגר) אני חוזר הביתה ומחבר את העולם המופלא של האינטרנט ישר לתוך הוריד. חלון אחד לאימייל, שניים לאטרף (אחד לפרופיל המהוגן ואחד לשרלילני), עוד חלון לצ'ט ההומואיסטי של "תפוז", אשנב נוסף לצ'ט האנאכרוניסטי של איי.או.אל, צוהר קט לישראבלוג – וזהו. כמו פיגמליון המביט בחיישנות בגלתיאה שלו, אני לוקח צעד לאחור ומתבונן מרוצה במסך הלפטופ, שמנצנץ אלי בידידותיות. עונת הדייג החלה.

ומכאן ואילך, לכל אורך השישבת, עולים ובאים אל המסך גברים מגברים שונים. פתע מפציעה לה הודעטרף מאיזה "אייל" תמים, המיועדת ל"דויד41" ושחה באהבת אמת. והנה מחרה-מחזיקה אחריה הודעה ל"תוחב-ירבועים" מ"טוחן ועוזב ירוחם, 25 סנטימטר", התוהה לגבי עניינים של רוחב החלחולת. פתע מהבהב הצ'ט התפוזני, כש"יגאל ההורס" מתעניין בשלומי, והנה מאדימה לה שיחה פרטית באי.או.אל, הישר מ"אשתי בימית 2000 ואני פנוי". אין אף רגע דל.

ממש כמצעד הבחורינות של מר-נרקיס-רווק-ידוע, חולפים ועוברים להם בסך גברבריה של תל-אביב. שונים ומשונים הם, גבוהים ונמוכים, דקים ושריריים, שעירים וחלקים. וכולם מחפשים סטוץ. נכון, חלק מהם מציגים עצמם כתאבי קשר. קשר בר קיימא, קשר של אהבת נצח – קשר מוט ממש! אבל, רילי, הו אר יו קידינג היר? גם הם בסופו של דבר רוצים להשפריץ וללכת, אז שלא יזיינו את השכל.

וגם אני, עבדכם הנאמן, משתף פעולה עם המסורת (מסורתי כבר אמרנו?). וכך קורה שכמעט בכל יום שישי זוכה אנוכי למפגש מרנין-לב כזה או אחר. מה לעשות – א מאנ'ז גאט טו דו וואט א מאנ'ז גאט טו דו. נכון שלפעמים חולף לו איזה יום שישי תמים ללא כל פעילות. ניחא. אבל לעומת זאת, לעתים מגיע לו יום שישי אחר, ופתאום – באנג-באנג כמו שאומרים – צצות להן בזו אחר זו שתי הזדמנויות. אז מה, שאסרב? אז זהו, שלא. ובדיוק על יום שישי אחד כזה רציתי להשיח עמדכם.

בשעה שבע בבוקר של אותו יום ו' צייץ פתאום הלפטופ, ו"עומר28" פנה אלי ושאל אם בא לי להיפגש. החלפנו כמה מילות נימוסין, נתנו זה לזה מספרי טלפון, ולא עברו יותר מכמה דקות לפני שמצאתי את עצמי נוהג ברחובותיה הריקים של העיר, שעדיין נמה את שנתה, היישר לרחוב הורקנוס הפלשתי.

עומר28 פתח לי את הדלת במבט מנומנם. שערו ארוך וצנוף על קודקודו, ולסנטרו זקנקן אופנתי. הדירה דירת סטודנטית תלאביבית טיפוסית ("דירה צהובה" קוראים לה חבריי א"ש וא"פ). בכיור נערמים כלים שמנוניים מזה שבוע או יותר, ובין הגיטרה למחשב מסתובב חתול זעוף.

בלי לדבר אנחנו נכנסים לחדר השינה, המואפל למשעי. תוך דקות נערמים הבגדים בפינת החדר, ושנינו מפותלים זה בזה על המיטה הרחבה שלו. ברקע מוזיקת הבי מטאל חרישית וענוגה.

כשאני יוצא, עייף אך מרוצה, העיר כבר מסונוורת בתזזית הבוקר של יום ו'. בקרן הרחוב מוכר פרחים צעיר ונמרץ, מכריז על מרכולתו בהברות קצרות, כמו הקצין במחסום תרקומיה שהיה אך לפני חודש. שתי קשישות בנות תשעים, בשיער כחול מתנפנף, תומכות זו בזו בדרך מהסופר. בעקבותיהן משתרכות שתי פיליפיניות, הומות זו אל זו בעיצורים החוככים והפוצצים של שפתן המשונה.

אני יוצא למסלול הסעפ"שים הקבוע של שישי בבוקר, שמשעשע תמיד את ידידי הטוב ניקנור. מוסר בגדים לניקוי יבש, מוציא דפי חשבון בבנק, קופץ לסופר העבש שליד ביתי הקט, ולסיום גח במהירות לבאסטה המהודרת של הירקן היקרן. תספורת אצל אתי, קופסה גדולה של מהדקים משרדיים בחנות של "פלג". הכול ערוך ומוכן לקראת שבת המלכה. חוזר הביתה להתארגנות. אולי נשתה קפה עם ל' במתחם באזל?

ואז, באחת בצהריים פתאום קופצת למסך הודעה מאת "אמיר". אמיר נשוי, ואינו עובד בדרך כלל בימי שישי. אך הפעם נאלץ לקפוץ למשרד לטפל בדבר-מה דחוף, והחליט לנצל את ההזדמנות ולהשתרלל קצת, הרחק מעינה הפקוחה של אשתו. אנחנו קובעים בעוד חצי שעה אצלי בבית, ואמיר אכן מגיע, נלהב כולו לקראת האירוע (הנדיר יחסית, ככל הנראה). המדובר בבחור מגודל כלבבי, גלוח ראש וידידותי עד מאד. תוך דקות אנחנו כבר בין הסדינים. למרות שמוקדם בבוקר נתתי את כל מה שהיה לי, אני מפתיע את עצמי ומרביץ ביצוע לא רע. אמיר עצמו מרשים גם כן ביכולותיו – נראה שהאימונים עם האישה בבית מוכיחים את עצמם.

הפעם אני הוא זה שנשאר שרוע באפיסת כוחות על המיטה, בעוד אמיר מתכפתר וגז אל שמש הצהריים הנינוחה. קולות ההמולה דועכים, שלוות שישי לפנות ערב גולשת על הרחובות והבתים. העיר מתכוננת לקבלת השבת, שקטה ומפויסת. אני בדרך לשקוע בסיאסטה  נעימה, ואחריה מתכנן לצאת לארוחת ערב משובחת ב"אורנה ואלה" עם רמ"מ וי"מ היקרים.  

והכול, כידוע, אמת. ובתוך התיאורים הפסטוראליים לכאורה מסתתרת שוב הקלות הלא נסבלת של דילוג ממיטה למיטה. ושוב הסיפור מזקיף-הגבות על הנשואים שמנהלים חיים כפולים. אבל אני, אולי במין אגוצנטריות אופיינית, לא מתעמק בסוגיות כבדות-המשקל האלה. לפחות לא כעת, כשאני שוקע לתוך תנומת צהריים מבורכת, בניסיון לפצות על שבוע של עבודה קשה ולמלא מצברים לקראת שבוע לא פחות קשה שעומד להתרגש עלי במהרה. בשבילי, שאַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי, זה פשוט עונג שבת.

עוד כשהיינו קטנות

ורכות בשנים

כבר אז קלטנו שמועות

שישנם גם בנים,

כבר אז שיחקנו בגינה

עם הבנים של השכונה,

וכשלגן הולכות היינו -

אז בשורה ת'כביש חצינו...

יחד עם גיגי ה"לץ"

ועם צפצא "בול עץ"

ועם שוקיל'ה "ג'ורה".

יחד עם צוציק "ינשוף"

ועם חיליק "פרצוף",

ועם שמיל "עמוד בצד!"

יחד עם צבינג'י "ס'תכל"

ועם ג'ינג'י "מקל"

ועם זלמן "בלורה"

וכמובן -

גם עם שפץ הקטן,

וזם

ויויו גם.

עת הילדות נעלמה

וחלפה לאיטה.

יחד צעדנו עמה

מכיתה אל כיתה.

וכשהגיעה השעה -

יחד הלכנו לתנועה.

עם מי נפתח כל פעולה עם

"הי, הנה מה טוב ומה נעים"?

יחד עם גיגי ה"לץ"

ועם צפצא "בול עץ"

ועם שוקיל'ה "ג'ורה".

יחד עם צוציק "ינשוף"

ועם חיליק "פרצוף",

ועם שמיל "עמוד בצד!"

יחד עם צבינג'י "ס'תכל"

ועם ג'ינג'י "מקל"

ועם זלמן "בלורה"

וכמובן -

גם עם שפץ הקטן,

וזם

ויויו גם.

זמן הגימנסיה עבר,

בא התור לשרות

יחד עלינו להר להקים היאחזות.

ובתקווה ולב נרגש:

"סוף סוף נכיר בחור חדש!"

אבל עם מי שוב נפגשה

כל ליל שישי פה על הדשא?

יחד עם גיגי ה"לץ"

ועם צפצא "בול עץ"

ועם שוקיל'ה "ג'ורה".

יחד עם צוציק "ינשוף"

ועם חיליק "פרצוף",

ועם שמיל "עמוד בצד!"

יחד עם צבינג'י "ס'תכל"

ועם ג'ינג'י "מקל"

ועם זלמן "בלורה"

וכמובן -

גם עם שפץ הקטן,

וזם

ויויו גם.

ככה חולפות השנים

ורומז העתיד,

כי עם אותם הבנים

נשאר לתמיד.

נו, לכבוד מי כבר נתחנחן?

יחד עם מי כבר נתחתן?

יחד עם נתרגשה

מול הנכדים שעל הדשא?

יחד עם גיגי ה"לץ"

ועם צפצא "בול עץ"

ועם שוקיל'ה "ג'ורה".

יחד עם צוציק "ינשוף"

ועם חיליק "פרצוף",

ועם שמיל "עמוד בצד!"

יחד עם צבינג'י "ס'תכל"

ועם ג'ינג'י "מקל"

ועם זלמן "בלורה"

וכמובן -

גם עם שפץ הקטן,

וזם

ויויו גם.

ויויו גם  

ביצוע: להקת הנח"ל

מילים ולחן: ג'ורג' בראסאנס

גירסה עברית: דן אלמגור