"ומתוק האור... לעיניים" (קהלת -  וגם ששי קשת)

"קוראים לי איציק, אני חושב שהעולם יפה" (פופלקס)

 “…the game was to just find something…to be glad about — no matter what ’twas,”

(מתוך "פוליאנה")

***

בעקבות הפוסט האחרון שפרסמתי כאן, נתקבלו במערכת תלונות רבות, חלקן קשות מנשוא. התחוור לי כי, על לא עוול של ממש בכפי, הצלחתי ליצור לעצמי תדמית של שרלילן-צמרת, שכל עניינו בחיים הוא לדלג ממיטה למיטה. ידידי הטוב ועמיתי לעבודה א"ש אף הגדיל לעשות, וטען כי כתבתי פוסט "מטונף", שלא לומר "מזוהם". הייתי פשוט בשוק! כיצד ניתן לטפול דברים קשים כאלה על אדם צח-דעת וזך-אופי שכמותי?!

פוסט זה שלפנינו יוקדש לפיכך להזמת השמועות הקשות הללו. מתוך מילות התועבה שפורסמו כאן בעבר יעלה, כעוף-החול הקם מן האפר, דויד41ת"א,ביהונתן שלא הכרתם. האיש המוכשר והצנוע הלז יפרוש פה, לנגד עיניכם המשתאות, את דמותו האמיתית. או אז תדע כל אם פולניה שהפקידה את ילדה ביד חתן הראוי לכך!

בחלון התגובות לפוסטי הקודם טען מגיב אלמוני בשם "אולג" כי בסיפורי הזימה שלי אני נמצא חוטא ומחטיא, ואינני משווק את עצמי כראוי בשוק הבשר המקומי. מכיוון שבמקצועי אני נדרש תדיר להסביר לחברות סטארט-אפ כיצד לשווק את עצמן, אוכיח כעת קבל עם ועדה כי הסנדלר אינו הולך יחף. אפתח לפיכך במה שקוראים אצלנו בעולם ההון-סיכון, "הצהרת המשימה והחזון". או בשפה המקובלת עלינו, אותו תמהיל נבוב של עברית ואנגלית, "דה ויז'ן אנד מישן סטייטימנט". הנה היא לפניכם:

David41TelAvivInJehonathan will be the world leader in the exciting new area of Groom Location and Maintenance, or GLM, based on his innovative, patent-pending, personality, his cute looks and his sweet demeanor, combined with his sharp business sense, proven leadership and unmatched resilience

טוב, צריך עוד קצת לשייף את זה לפני ההצגה הסופית לחתנים פוטנציאליים, אבל בגדול זה בהחלט נותן את התמונה הרצויה.

***

לאחר הצהרת הכוונות הראשונית, נעבור כעת לתיאור תמציתי של העסקה המוצעת. כידוע, יש לבחון כל הצעת-השקעה בארבעה אספקטים: הצוות, הטכנולוגיה, השוק, והפרמטרים הפיננסיים של העסקה. נעבור עליהם כעת במהירות, ולפי סדר.

הצוות המנוסה כולל בעיקר את עצמי, כמתועד בתמונה שבצד ימין למעלה (ותודה להוריי שהביאוני עד הלום!). בצ'טים אני נוהג לענות לשאלה "איך נראה" במשפט הבא: "1.70 מ', 75 קילו, בהיר, חלק, שיער חום, עיניים ירוקות, משקפיים". ידידי הטוב ועמיתי לעבודה ג"פ, שאין דבר המקומם אותו יותר מאשר שקרנים מועדים, מביט בי בחומרה, ממרום גובהו הרב מנשוא, ומתקן אותי: "זה 1.68 מ', ונראה לי שעלית קצת מעל קו ה-75 קילו, וכדאי שתחזור לשם". עלי להודות בצער-מה שיש משהו בדבריו.

מן הראוי להוסיף ולציין כי אני מתהדר גם בחיוך שובה לב, המייצר בלחיי מעין גומות-חן ידידותיות למשתמש. כמו שאומר אלי-ומריאנו, בחקותו באופן כה כובש את הליידי הראשונה שלנו, מיס פנינה רוזנבלום: הא-הא!!

הטכנולוגיה המוצעת הינה שילוב של מוח אנליטי מבריק מחד, עם ידע כללי רחב מאידך, כאשר מעל שניהם בְזוּקה אישיות מקסימה למשעי. אמנם, עלי לציין בבושת פנים כי בילדותי נטשתי את שיעורי הפסנתר לטובת צפייה ב"עולמו של וולט דיסני", למגינת לבו הרבה של אבי מולידי. אך למעט חסרון בולט זה, ניתן לומר כי אני משלב מגוון תכונות שיביאו שמחה לכל אם פולניה באשר היא. לפניכם רשימה חלקית.

·       תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני בהנדסת חשמל מהטכניון. חברי ר"ב אהב תמיד לגלגל על לשונו את נושא התיזה שהגשתי למילוי דרישות המאסטר: "קידוד וקטורי של אותות דיבור בפסי תדר נפרדים". לדעתו זה פשוט שוס בינלאומי, מהקליבר של "שרה שרה שיר שמח".

·       תואר שני (נוסף!) במנהל עסקים מבית-הספר המהולל אינסאד שבעיירה פונטנבלו שבצרפת. תואר יוקרתי זה מאפשר לי להשתייך למועדון בוגרים מצומצם במיוחד המכיל רק כמה מאות חברים צמאי-דם, שיעשו הכול כדי לקדם את הקריירה שלהם (בד"כ על חשבון חברי-מועדון אחרים). שנאמר – "יש כרטיס מועדון?"

·       כשרון מולד לשפות. לימודי בלשנות חלקיים באוניברסיטת תל-אביב הביאו אותי למסקנה שעדיף להשאיר זאת בתור תחביב. כמו שסבתי זושה הייתה אומרת – קצת קשה לקנות במכולת, עם תואר בבלשנות, את יוגורטי הדיאט המפונפנים אליהם הרגלת את חיכך העדין. וזאת בניגוד מוחלט לעולם ההייטק התוסס (ר. גם תחת סעיף "פיננסים" בהמשך). עם זאת, אני דובר על בוריה את השפה הצרפתית ומקשקש גם קצת בספרדית כשממש חייבים. פעם הכיל אוצר המילים שלי גם מספר משפטי מפתח ביוונית בת-זמננו ("אהבת – ספר לחבריך. לא אהבת – ספר לנו"), אך רובם החלידו מחוסר שימוש. כמו-כן אני נוהג לשעשע את חבריי המרובים במגוון פתגמים לטיניים שאבד עלים הכלח.

·       קול לא רע (כמו שצעקה עלי ל', חברתה הטובה של ל', כשהתעקשתי להנעים זמירות במהלך טיולנו בספרד: "מספיק כבר עם הסלסולים האלה!").

·       ידע כללי כבר אמרנו? (פאניקה קלה). מידע שימושי (נוט) בכמעט כל תחום שניתן לחשוב עליו (למעט כדורגל, אני חושב). המדובר אוסף של פכים קטנים ומחממי אווירה בנושאים מגוונים, החל מצמחי-בר מוגנים, עבור בשירתו של זוהר ארגוב, המשך בחבלי-ארץ ביוגוסלביה לשעבר, וכלה במאכליה המגוונים של העדה הבוכרית. זהו השעשוע המושלם לערב אפרורי עם החבר'ה – נסו ותיהנו, ההצלחה מובטחת.

·       ועוד ועוד ועוד, תקצר היריעה מלפרט: יכולת אמפתית חסרת תקדים, רגישות של סיסמוגראף-מרוץ אלקטרוני, אהדה לא-מסויגת לחיות-מחמד, כישורי אנליזה שלא היו מביישים אפילו את ס', מורתי האגדית למתמטיקה בתיכון, חוסר-אמצעיות כובש... יו ניים איט! כמו שאומרים המתחרים בשעשועוני הטלוויזיה המשמימים: אני הכול – גם ספונטאני, גם רגיש, וגם בעל חוש הומור. למעשה, אני די משוכנע שרבים מן הקוראים, המכירים אותי היטב, ינצלו את חלון התגובות להלן כדי להעיר לי על תכונות נוספות ששכחתי (אחדים מהם ידועים לי בוודאות כשייכים לזן שפשוט לא יכול להתאפק). יאללה, בחייף!

השוק – הלוא הוא שוק הבשר המוכר לכולנו. למרבה הצער, זהו שוק קטן למדי. ניתן לעשות מארקט סייזינג אקסרסייז מהזן הבא: בואו נניח שיש בקהילה הארצית כ-200,000 הומונים בס"ה (בהתאם להנחה העדכנית שהנושכים מהווים כ-3% מהאוכלוסייה). אם נוריד מהם את הדרים בכרמיאל ואת תושבי אילת, את הצעירים מגיל 35 והמבוגרים מגיל 50, את אלה שאני לא מעוניין בהם, ואת אלה שאינם מעוניינים בי – ובכן, לדעתי אנחנו נשארים עם מאגר של כמאה אגזוזנים. להערכתי כבר יצאתי עם כולם, לכן בהחלט יתכן שמיציתי כבר את השוק הישראלי. האם זהו הזמן להגר לארצות הים, ולחפש אהבה באיסלנד או באוקראינה? לא נראה לי. בס"ה, למרות צפונבוניותי, הרי כשהדברים מגיעים למולדתנו הקדושה אני דומה יותר לאנשי נצרים הנצורה: קושר את השביס שלי לגדר ויורק על כל שוטר שמנסה לעקור אותי מזו-ארצנו. (המממ... שמא תיפול ההשקעה בשל סעיף זה? אפשר לחתוך את המתח בסכין!)

פיננסית, מדובר כזכור באיש הייטק עתיר ניסיון העובד בתעשיית ההון-סיכון, שהיא עצמה סיר של בשר שמנוני ומעבע. אז נכוווווון שאני לא שותף בקרן ולכן בעל כוח-השתכרות מוגבל, ונכוווווון שעמיתי לעבודה טוענים שהם מתקשים לגמור את החודש ("הקוויאר נורא התייקר לאחרונה, פשוט לא להאמין"). אבל כשאני נפגש עם מישהו מהאטרף שמתלבט איך יוכל לעזוב את עבודתו המכניסה כזבן בחנות לצרכי משרד, ולעקור מדירת שני שותפים לדירת שלושה שותפים, אני מבין שגורלי שפר עלי בתחום הפיננסי. ועם זאת יצוין שאין סעיף זה מהווה הזמנה מטעמי (או מטעם מעסיקי) לינוקות המחפשים אחר שוגר-דדי. לכו לעבוד, חוליירעס!

***

התלבטתי ארוכות באיזה שיר לסיים את הפוסט. האם עלי לבחור ב"אני תותח אין אין עלי" ע"פ שרית חדד? או שמא פשוט ב"הללויה" של חלב-ודבש הבלתי נשכחים? אולם, מכיוון שבתחום השיווק חשוב תמיד לשמור של מיקוד המסר, ומכיוון שהמטרה היא ברורה – למצוא חתן ראוי – הבנתי כי בעניין זה יעסוק הפעם שיר הסיום. והרי הוא לפניכם, במלוא הדרו המשופץ-משהו.

מי היו שם? הוא והוא,

עם ההוא וההוא והנונינו

בשדה לבד הלכו

והציפורים סביב

מזמרות בקול עדינג:

דינגה דינגה דינג,

דינגה דינגה דינג

לאוהבים האוהבים את האביב.

מה גבוהה היא הקמה

עם ההוא וההוא והנונינו

שם שכבו הם בחמה

והציפורים סביב

מזמרות בקול עדינג:

דינגה דינגה דינג,

דינגה דינגה דינג

לאוהבים האוהבים את האביב.

הם הגישו פה אל פה רך

עם ההוא וההוא והנונינו

החיים הם פ-פ-פרח

והציפורים סביב

מזמרות בקול עדינג:

דינגה דינגה דינג,

דינגה דינגה דינג

לאוהבים האוהבים את האביב.

קח, לכן, את החיים

עם ההוא וההוא והנונינו

באביב עשה חיים

כמו הציפורים סביב

מזמרות בקול עדינג:

דינגה דינגה דינג,

דינגה דינגה דינג

לאוהבים האוהבים את האביב.

האוהבים את האביב 

ביצוע: השלושרים

מילים: יורם טהרלב (עם שינוי קטן – ומתוק מנשוא – שלי)

לחן: שלום חנוך