יד וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי, וַתִּקָּחֵנִי; וָאֵלֵךְ מַר בַּחֲמַת רוּחִי, וְיַד-יְהוָה עָלַי חָזָקָה.  טו וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, ואשר (וָאֵשֵׁב)הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים בְּתוֹכָם. (יחזקאל פרק ג')

ניו-יורק מתנוססת בגאון במקום השני ברשימת הערים האהובות עלי. משהו בממדיה העצומים, בהמולה הלא-פוסקת, בתחושה שהכול זמין בכל עת – לגמרי עושה לי את זה. לכן כשהתחוור לי שאני יכול להרשות לעצמי להיעדר לשבוע מהמשרד, היה לי ברור שאני חוזר אליה, לאהובתי משכבר הימים. לחלות את פני שלטי הניאון הרוטטים, לפעור עיניים מול נחילי החליפות ברחוב, לטעום בפעם המי-יודע-כמה מכל הזר והמוזר שיש לה להציע.

נאמן לעקרונותיי, החלטתי גם הפעם לבלות את זמני שם בביצוע שלושת השי"נים בהם העיר מצטיינת במיוחד: שופינג, שואוז, ו(שומו שמיים). לתוך הזמן המועט שנותר דחסתי, כתוחב קלינקס למיפתח תחתוניו, הרבה הליכה ברגל בשכונות אהובות. לא עשיתי בכלל סייטסיאינג, לא חציתי את מפתנו של אף מוסיאון (אויה!), ואף אלי הפארק המרכזי לא באתי. כמו שאומרים אצלנו בעבודה: פוקוס, פוקוס, פוקוס.

הנה אפוא לפניכם, קוראים יקרים, תמצית מעלילותיי בעיר הגדולה. מובן מאליו כי לא ניתן לסכם שבוע תמים של פעילות בפוסט קטון שכזה. על כן אאלץ לגעת אך ברפרוף מכחול (עאלק) בחלק מן החוויות מסמרות השיער שעברו עלי. וכל החפץ בפרטים נוספים יכול לפנות לאשנב המודיעין בשעות הקבלה, או לקו החם המיועד למתן סיוע, במקרים דחופים בלבד.

שופינג

מי אינו מכיר את Century21, חנות העודפים והשמאטעס הצמודה ממש לגראונד זירו? מחסן ענק ועגמומי זה מככב כבר שנים כמושא חלומותיי בתחום ההלבשה וההנעלה. איפה עוד יכול אדם מן הישוב לרכוש לו חולצת כפתורים של פולו-ראלף-לורן בשלושים-ותשע-תשעים-ושבע (לפני מס) במקום השמונים-וחמש-דולר המקורי, הא?!

וכך, בבוקרו של היום הראשון שלי בעיר, חוזר על עצמו תמיד הטקס המוכר עד זרא. עם פתיחתן של הדלתות אני מזנק כנשוך נחש אל תוך ערימות הכבודה, ויוצא מהן כעבור שעות מספר, מותש אך מרוצה. באמתחתי תריסר חולצות חדשות, תחתון או שתיים, ומבחר גרביים בדוגמאות מעכירות-שלווה. אם אירע מזלי, מצטרפן לכל הנ"ל גם זוג נעליים מהודר (?)

ומה עם מכנס? מה, שאני לא יביא לי מכנס? או, בדיוק בשביל זה נולדו החנויות התאומות מייסי'ז ובלומינגדייל'ז! אחרי התאוששות קלה ממוראות הסנצ'רי אני יוצא שוב לרחובות, עז-נפש כארי, וסורק את שני הכלבואים הללו במסרק צפוף. איזה ארבע-חמש-שבע זוג של ליוויי'ס ודוקרז, ואני שוב מרוצה. סיבוב מהיר בגאפ להשלמות בתחום הטריקו – ויש לכבודכם גרדרובה לעוד חצי שנה לפחות.

אך לא שופאי ותיק כמוני יצמצם עצמו לתחום הביגוד בלבד. צריך להוסיף כמה DVD-ים לאוסף הכותרים המנוילן היטב, לא? יש לקנות איזה ספר או שניים שיתגבהו על המדף באין קורא, האף אין זאת? ומה עם ממתקים לעבודה, רצוי כאלה שאין בארץ, למען יוריקו מקנאה עמיתיי למשרד? הקיץ-קץ, לא מפתיע שכחצי מזמני בעיר הגדולה עובר עלי לקול צלצולן המרגיע של הקופות הרושמות.

שואוז

אחד מהבילויים האהובים עלי, משום מה, הוא צפייה בהצגות. בארץ אני אוחז במנוי זוגי לקאמרי עם ידידתי ח', ונוהג לנחור מעדנות לקולם של מיטב שחקנינו, מליה קניג ועד גילה אלמגור. לפיכך, עם הגיעי לניו-יורק אני מברר מיד מהן ההצגות הלוהטות בעיר, ומסמן לי רשימת חיסול קטנה אך ממוקדת. במקום להשתרך בתור האינסופי בואכה הבוטקה-בחצי-מחיר, אני פוסע מעדנות אל קופת התיאטרון כחצי שעה לפני ההצגה ומבקש את הכרטיס הבודד הכי טוב שנשאר ברשותם. כמעט תמיד אני זוכה למושב המאפשר לי להציץ אל הסתימות בשיניהם של הכוכבים, במחיר מלא פלוס פלוס פלוס. אך מה לי כי אלין! הנה לפניכם פרטים על שלוש הצגות מצוינות בהן זכיתי לצפות בביקורי זה.

"מי מפחד מווירג'יניה וולף" הוא מחזהו הוותיק של אדוארד אלבי, הזוכה כעת להעלאה מחודשת מעל בימות ברודווי. המחזה מדבר כידוע על מרצה באוניברסיטה קטנה וזוגתו, בני ארבעים פלוס, שמארחים בביתם מרצה חדש וזוגתו, בשנות העשרים שלהם, ללילה ארוך של אלימות מילולית שוצפת, בלוויית אלכוהול, עגבים ומה לא. בתפקיד הראשי משחקת קתלין טרנר הבלתי נשכחת. מומלץ בטירוףףףףףףףףף.

"איש הכריות" הוא מחזה חדש יחסית – שאינו עוסק בהומואים למרבה התדהמה. העלילה נסבה סביב דמותו של סופר במדינה טוטאליטרית, הנלקח לחקירה על ידי צמד שוטרי-חרש. אם בתחילה ליבנו לו, לאיש-הספר האומלל, הרי שבהדרגה, עת הופכת העלילה לסוריאליסטית מרגע לרגע, אנו מגלים שלא תוכו כברו, וד"ל. בתפקיד השוטר הטוב – ג'ף גולדבלום האגדי. משובח לחלוטין.

ולסיום,Hurlyburly  הוא מחזה אוף-ברודווי העוסק בחיי היומיום של שני שותפים צעירים לדירה בהוליווד של ימי ההיפים. סקס, סמים וכל זה, בכמויות גדושות לגמרי. בתפקיד הראשי – איתן הוק ההורס (ואוסיף ואציין רק שאחד משחקני המשנה, בחורצ'יק בשם בובי קאנאווייל, הורס אף הימנו).

שתיקה כהודאה

לא תחלצו ממני פרטים רבים אודות בילויי ההומוניים בכרך המרוחק. ככל שגילי מתקדם וקהל קוראיי מתרחב לאיטו (ועימו החשש שדודה גניה תתגלגל לבלוג זה), הרי שאני הופך פוריטאני אף מן המלכה ויקטוריה זצוק"ל. אזכיר רק בכמה מילים את מועדון "אל מיראז'" בלואר איסט סייד, בו קורים דברים שחבל"ז לכם על הזמן, אחים שלי. ממש אוזניים תצילנה (ולא רק אוזניים). וכמובן חנויות כאלה ואחרות, עם תאי התייחדות כאלה ואחרים, ועוד מועדון, שונה מעט, הקרוי משהו כמו "ווסט פיכסה קלאב". טוב, עד כאן להפעם.  

ומה עוד? הרבה הליכה ברגל בשילוש הקדוש – סוהו, וילאג', צ'לסי. קפיצה של יום לוושינגטון די סי לבקר את חבריי הטובים ב' ו-ג'. אוכל כזה ואחר – לא שום דבר לכתוב-הביתה-על, למעט שוקולד חלומי של גודייבה בחנות הדגל המפונפנת ברוקפלר סנטר. עוד קצת שופינג בחנויות ההומואיות של צ'לסי (שם רכשתי לחברי הטוב מ', ליום הולדתו, ספר נועז משהו). ביקור קצר בחנות המאממת של פראדה בסוהו (הידעתם? מסתבר שנעליים מעור תנין עולות רק 3500 דולר!). מעבר מהיר על המול החדש בקולומבוס סירקל והסופרמרקט האורגני הפלצני שבתחתיתו. קפיצה לסרט המחורבן "א לוט לייק לאב". עשר דקות מענגות של צפייה בנעריי ברייקדנס מפזזים בתחנת הסאבוויי. והרבה הרבה אי-פעילות גופנית, מהזן שמחזיר אותי חיש קל לטופריהם של עמית המדריך החתיך וליאת הדיאטנית האימתנית.

אז מה יש לי עוד לומר? עצוב לעזוב את ניו יורק, אבל כיף לחזור הביתה. כמו שאומר השיר - גיב מיי ריגארדז טו ברודווי!!!!11!!! אני עוד אשוב, זה בטוח.

Start spreading the news, I'm leaving today

I want to be a part of it - New York, New York

These vagabond shoes, are longing to stray

Right through the very heart of it - New York, New York

I want to wake up in a city, that doesn't sleep

And find I'm king of the hill - top of the heap

These little town blues, are melting away

I'm gonna make a brand new start of it - in old New York

If I can make it there, I'll make it anywhere

It's up to you - New York, New York

New York, New York

I want to wake up in a city that never sleeps

To find I'm a number one, head of the list

Cream of the crop at the top of the heap

These little town blues, are melting away

I'm gonna make a brand new start of it - in old New York

If I can make it there, I'm gonna make it anywhere

It's up to you - New York, New York

New York, New York

Frank Sinatra