יח וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה: (דברים, פרק ל"א)

ע' גר בבת-ים. הוא טוען שבעצם הוא גר עם חברתו ברמת-השרון, ושהדירה בבת-ים היא דירה של זוג חברים, שלפעמים מבקשים ממנו לשמור עליה. המודעה של ע' באטרף-דייטינג קצת משונה, ולא ברור מה בדיוק הוא מחפש. כשאתה קובע איתו, הוא מלחשש ומתנשף בטלפון, פולט אמירות כלליות ולא-קשורות, ואז מתרצה ומסביר לך לאן בדיוק להגיע. עם זאת, מבקש ע' שתתקשר מלמטה על מנת שיוכל לבדוק שהשטח נקי, "כדי שהשכנים לא יעשו לי בעיות כמו שכבר עשו". כשאתה מגיע לדירה הוא פותח את הדלת כשגופו מוסתר מאחוריה לגמרי, ומזרז אותך פנימה. אחר-כך הוא נועל את הדלת ונועץ בך מבט ארוך, ממוקד ונוקב – אך מבולבל.

הדירה עצמה נראית כמו דירת רווקים סטודנטיאלית ממוצעת. בגדיו של ע' מושלכים מסביב באי-סדר מופתי, והוא עצמו ניצב, בבגדים תחתונים, ומביט בך בציפייה דרוכה. ע' הוא בחור גבוה ונאה למדי, ונראה כמו עורך-דין צעיר וסולידי. אך אין שום קשר בין הפרטים במודעה שלו לבין דמותו במציאות. "אני חייב מסאז'" הוא לוחש, ומסתכל בבלבול מבעד עדשות משקפיו. "היה לי שבוע קשה מאוד!". "כבר חודשים שלא הייתי עם גבר" הוא מוסיף. ולעתים אומר גם "אתה כל כך נחמד! עשרות חתיכים מתחננים שאראה להם מה אני יודע לעשות, אבל בך יש משהו מיוחד".

אני בולע את המחמאה המפוקפקת כמו גלולה מרה, ואנו מתערטלים ופוסעים אל המיטה. "רגע," הוא נזכר – "בוא תתקלח לפניכן". ע' הוא חולה ניקיון ברמות גבוהות, וחששו מלכלוך משתווה רק לחששו מחיידקים. לעתים נראה כי הוא לא מוכן בכלל לגעת בבן-שיחו לפני ששניהם יחבשו כובעון. או שניים, זה על זה. לא ברור מנין הוא שואב את הידע הרפואי שלו, אבל זה כנראה משהו שמזכיר מדריך לנזירות אוסטריות צעירות, מהדורה ראשונה מהמאה השבע-עשרה.

ע' מנסה להראות כמו גברבר אקטיבי, אבל מדי פעם יש לו איזו יציאה של הומואית פסיבית שהוא מנסה לכבוש בכוח. האם הוא יסכים להיחדר? נראה לי שכאן נכון לצטט את המימרה השוביניסטית הישנה "רוצה אבל פוחדת". מצד שני, נכון לומר זאת על ע' ביחס לכמעט כל פעילות אפשרית אחרת במיטה, המערבת מגע בין שני אנשים.

למעט אולי חיבוק. וזה דווקא די כיף. ע' הוא גבוה ורחב, ושעיר במידה, ואני כידוע אוהב מאוד להתכרבל. "נורא נעים לי" הוא מלחשש. ואז מוסיף "אני רוצה להיות החתלתול שלך". חתלתול? אולי תחליט, למען השם! מה אתה ומי אתה בדיוק?

אבל זו בדיוק הבעיה. למרות ש-ע' נראה כמו בחור משכיל, ממשפחה טובה, גר באזור סביר, וכנראה עוסק במקצוע מכובד – הרי שהוא פשוט מפחד מהצל של עצמו. אם לא הייתה גוברת עליו התשוקה לפרקים, ודאי היה מנסה לטאטא את כל עניין הסקס מחוץ לחייו (ותאמינו לי – אני הייתי שם ואני יודע). אז בינתיים הוא לא הומו. לא לא, הוא סטרייט שמדי פעם רוצה לנסות. בעצם יש לו חברה שגרה איתו ברמת-השרון. הוא כאן רק במקרה, לשמור על דירה של חברים.

וגם אם הוא היה הומו – לא שזה אפשרי, אבל נניח – הוא וודאי היה אקטיבי. הוא?  נחדר? חס וחלילה! מה, הוא אישה? ובכלל, זה נורא מסוכן! יש את כל המחלות האיומות האלה!

אני מתלבש ופונה לצאת, והוא כבר משליך את המצעים אל מכונת הכביסה. בפעם האחרונה לא התאפקתי ואמרתי לו שלדעתי הוא צריך לצאת מ- , ואז השתתקתי. "לצאת ממה?" הוא שואל בחשדנות. "לצאת מהארון," אני מתפרץ, והוא שולח מבטים מפוחדים מסביב, כאילו עוד רגע תפציע שכנה עצבנית ותפצח בצווחות. "אין שום סיכוי" הוא אומר בפסקנות, משל היה מדובר בהתאבדות לפחות. אני מושך בכתפי ויוצא, לא לפני שהוא מוודא שחדר המדרגות חשוך לחלוטין. אני מזנק החוצה, והמפתח כבר מסתובב מאחורי שלוש פעמים בחור המנעול. דממה.

נכון, זו לא חוכמה מצדי להסתלבט על מישהו שתקוע בעבר, שכן גם אני עצמי הייתי במצב דומה לפני שנים לא רבות. אבל איכשהו זה נראה לי מקרה אחר. אצלי זה היה בדור אחר, אני נשאתי עלי המון קילוגרמים מיותרים, בכלל לא ניסיתי להתקרב לעולם הזה כשהייתי בארון... אני לא יודע, אולי הגמל לא רואה את הדבשת שלו. אבל עדיין המקרה של ע' נראה לי שונה. ומוזר. ובעיקר – עצוב. פשוט – עצוב.         

יום יום אני הולך למעונך

ומילה על שפתי חרדה

בטרם עוד תוגד המילה

ואם תוגד יום אחד מי ידע

מי ידע.

יום יום על הדרך למעונך

אור אושרי על ראשי לוהט

ובשובי לי ילאט כוכבי

וכמוס סוד עצבו רועד יום יום.

יום יום אני הולך למעונך

ואלייך לא גונב עוד דבר.

ביצוע: מתי כספי

מילים: יעקב פיכמן

לחן: מתי כספי