כח אֲשֶׁר עוֹד-בִּקְשָׁה נַפְשִׁי, וְלֹא מָצָאתִי:  אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף, מָצָאתִיוְאִשָּׁה בְכָל-אֵלֶּה, לֹא מָצָאתִי. (קהלת, פרק ז')

עם פרוש המילניום החדש יצא ה- Vogue, ירחון האופנה החשוב בעולם, בכתבה שעוררה סערה רבתי. במאמר פורץ-הדרך טען הכותב כי האקססורי המוביל אצל נשות הצמרת של חוג הסילון איננו עוד תיק-יד של לואי וויטון או צעיף של הרמס, אלא הומו-מחמד מוקפץ ומוקפד. ניו-יורק, לונדון ומילאנו רעשו וגעשו, עת יצאה שמנה וסלתה של נשות החברה הגבוהה לחפש בנקרות-צורים ובמחילות-עפר אחר האביזר הנחשק. לאט לאט שכחה המבולקה, ותשקוט הארץ שנה או שנתיים.

מביני דבר יטענו בצדק כי אין כאן כל תגלית מרעישה. לכל היותר ניתן לראות לפנינו קאמבק של טרנד אופנתי, כדוגמת מכנסי הפדלפון או שמלת המאקסי הרקומה מבית "משכית". שכן, משחר נעורי האדם, אפשר היה להתוות קשר על-חושי, סימביוטי כמעט, בין שני מיעוטים נרדפים ומדוכאים אלה: בנות המין היפה מחד – ומנשנשי-הכריות מאידך.

אותו ראפור שאנו מדברים עליו לובש ופושט צורה כרובוטריק. נשים רבות מוצאות עצמן מגלות סודות כמוסים להומון כזה או אחר, למשל למעצב השיער שלהן המקפץ סביבן בדילוגים קלים, בעודו משפריץ רוב ספריי על תסרוקתן הנפוחה. ההומואים מצידם יעדיפו כמעט תמיד כתף נשית לבכות עליה, אחרי פרידה מתוקשרת מבן-זוג: גבר סטרייט לא יבין מה יש כאן לבכות, וחבר הומו עוד יכול חלילה להשתלט על הפרוד הטרי. יש בנות שלא ייצאו לקנות בגדים בלי ליווי צמוד של חבר אגזוזן, שלא רק מבין בגחמות המודה לפרטי פרטיהן, אלא גם יכול לומר בדיוק איזה בגד מחמיא לרוכשת – וממה שומרת נפשה תרחק. ואילו הומון שתשאלו על מושאי הערצתו, יזכיר לעתים קרובות דמויות של נשים חזקות ועצמאיות, אליהן הוא מרגיש קשר רגשי עז. 

קחו לדוגמה את מושג הדיווה, אותה אישה גדולה מהחיים, בדרך כלל זמרת – אך לעתים גם אשת חברה, אופנאית, עיתונאית ועוד. ברוב המקרים מדובר במישהי בעלת נוכחות, לעתים קרובות נוכחות קולנית למדי, המתהדרת במלבושים יוצאי דופן – לפחות כאלה שלא ניתן להתעלם מהם. בין הדיוות הגדולות בעולם, שזכו לאהדת הקהל ההומוני, אפשר למנות למשל את ג'ודי גארלנד המנוחה – ואת בתה לייזה מינלי תבדל"א. מדונה, הלא היא אסתר'קה שלנו, יושבת היטב גם היא על משבצת הדיווה, ומוקפת נושכי-כריות לעשרות. אף לארצנו הקטנטונת ומוקפת האויבים ישנן הדיוות שלה, החל מריטה הבלתי-נלאית ועד לאורלי ווינרמן, שהיא עצמה מין סוג של תואמת פנינה רוזנבלום להמונים. גם אם תתאמצו, הרי שתתקשו למצוא גברים – חד-מיניים או סטרייטים – שזוכים להערצה דומה מצד בני הקהילה.

תופעה נוספת שיש להזכירה בהקשר זה היא תופעת ה-fag-hag או "מכשפת הנשכנים". מדובר באישה שהיא מעין מגנט-הומואים. מישהי כזו, הרי שרוב ידידיה הקרובים הם משום מה אגזוזנים, ומסתבר שהומואים אוהבים את קרבתה לא פחות משהיא אוהבת את קרבתם. נשים אלה מוצאות את עצמן מסתובבות בחוגי הקהילה, יוצאות למועדונים הומואיסטיים, ומבלות לא מעט בבארים אפלוליים שקהלם הוא על טהרת הגבריות. כאמור, זוהי תופעה נפוצה מספיק כדי שיהיה לה שם, אך סיבתה אינה ברורה לחלוטין.

ובאמת – מה פשרו של הקשר האמיץ הזה בין סטרייטיות והומואים? איך זה שהרבה פעמים החברה הכי טובה של דינה היא בעצם מושיקו הפייגעלע, ולהיפך? מה למעשה מחבר את שני העמים השונים האלה?

ובכן, נראה כי שני העמים דנן אינם בהכרח כה שונים. במובנים רבים יש ביניהם אפילו דמיון. דמיון בצורת ההתנהגות והחשיבה, דמיון בתחומי העניין והתחביבים... נראה כי, אם גברים הם ממאדים ונשים באות מנוגה, אזי להומואים יש שמורת טבע על איילת-השחר, ולאו דווקא מובלעת על כוכב המלחמה האדמדם. הומואים ככלל מתעניינים יותר בעיצוב ובאופנה, ופחות בכדורגל ובגרעפצים. הומואים ישמחו ללכת לקומדיה רומנטית, ופחות יתלהבו מסרט אקשן, שפס הקול שלו מורכב מנהמות מונוסילאביות. חשוב מזה: עם ידידה ההומו, שמיל, יכולה אביבית החביבית לרכל על עוז, החתיך אאורס ועוצר-הנשימה שזה עתה עבר לידם, ולעשות ממנו צימעס. ומצד שני, בשונה מהבאת ריכול עסיסי עם חברתה מירית החזירית, הרי כאן אין כל חשש ששמיל יגנוב לה את עוז (אלא אם כן עוז הוא נשנשן בעצמו, ואז לא רלוונטי עבורה מלכתחילה).

אז מה היה לנו כאן? אין מתח מיני, אין מתח תחרותי, יש לא מעט נושאי שיחה משותפים, וגם איזו אחוות מיעוטים מדוכאים... האם יש להתפלא אפוא שהקשר בין סטרייטיות לאומואים הוא שידוך שהומצא בשמיים? ואם מישהו היה צריך את הגושפנקית האחרונה, הנה באה הטלוויזיה האמריקאית, אותו אורקל מדלפי של העידן המודרני, ונתנה לנו את האישור הסופי: וויל וגרייס, ג'ק וקארן, וכמובן סטנפורד וקארי, זוגות של נשכן וחמודונת – שפשוט בא לבכות.

טוב, אני הולך לקנות לי איזה רימל מאמם שלא ימרח לי מהדמעות. מישהי באה איתי?

קח אותי הלילה

נשק אותי חבר

שמור לי את הבוקר

תן לי כוח

למד אותי חבר

אהוב אותי הלילה

לפני שיגמר.

תמיד אישה, תמיד אישה

יפה וענוגה עצמאית ורכה

אישה אישה

תמיד אישה.

לא אמרתי שאבשל לך

לא הבטחתי שאכבס לך

אך הבטיח להיות לצידך

תמיד אהיה לידך

תן לי חופש לחיות

את האהבה

תן לי להיות לבד

אחזור תמיד אישה.

תמיד אישה, תמיד אישה...

תמיד אישה 

ביצוע: פנינה רוזנבלום

מילים ולחן: פנינה רוזנבלום