י [...]:  כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי.  (מלכים א' פרק י"ב)

אפשר לדעת בקלות לפי מידת הנעלים! לא, לא, בעצם – לפי הידיים. לפי הכתפיים! בעצם לפי הגובה. כן, לפי הגובה – אבל הפוך! (יד עושה תנועה עם אצבע ואגודל בתשעים מעלות, ואז הופכת, לאמור – "גדול-קטן, קטן-גדול"). לא ככה?

אז זהו, שלא. אין שום דרך לדעת. לא לפי הגובה, ולא לפי רוחב הכתפיים, לא לפי השיער וגם לא לפי צבע העור. עד שלא מורידים את התחתונים ומסתכלים עין בעין, לא ניתן לדעת איזה צ'ופצ'יק נגריל הפעם.

הררים של מילים נשפכו כבר סביב העניין הזה. לפחות שניים-שלושה פרקים בכל סיטקום שמכבד את עצמו סובבים סביב השאלה הקיומית דנן, כמו גם לא-מעט סצנות קולנועיות, בסרטים מכל סוג ומין. קודם כל – האם הגודל קובע? ואם כן – איך אפשר לדעת מה בדיוק מסתתר שם למטה? ארוך או קצר? עבה או דק? ישר או מעוקל?

על פי מקורות זרים, נע אורכו הממוצע של איבר-המין הגברי סביב 15 סנטימטר (שהם כשישה אינץ'). זאת כאשר הוא עומד בדום מתוח, מצדיע למפקד התורָן. סטיית התקן היא של שני סנטימטר – כלומר אורכם של כשבעים אחוז מכלי-הזין נע בין 13 ל-17 סנטימטרים. כמו במקרה של כל משתנה אקראי בעל התפלגות נורמאלית, הרי שככל שהאורך עולה, כך מספר המתגאים בו הולך וקטֵן. אותו עיקרון פועל גם לכיוון השני.

עד כאן סטטיסטיקה למתחילים. ומה בעולם האמיתי? אם אתה נכנס לאתר הכרויות, לא כל שכן לאתר המפרסֵם נערי-ליווי, נדמה לך שהוזנקת במין קפיצת-הדרך לזנבו המרוחק של עקום-גאוס. רבים מבעלי הפרופילים מנופפים בנונשלאנטיות בצינורות של 20 סנטימטר (שהם כשמונה אינץ'), כאילו אין בכך כל רבותא. האומנם טעו כל המודדים, ולמעשה זהו אורכו הממוצע של הפין? צר לי לאכזב אתכם, קוראים יקרים. בהרבה מאוד מהמקרים מדובר פשוט בגוזמאות חסרות כל שחר. בעליו של האיבר הנדון בונה על כך שברגע האמת, עת יתלהטו היצרים, לא תשלוף פתאום סרט מדידה, תצקצק בלשונך ותעקם את הפרצוף. מצד שני, לעתים ההגזמה היא כה בולטת (?) שזה פשוט פתטי.

לפני שאעבור לצרור סיפורים אישיים, רציתי לומר רק מילה אודות המילה. מעצם היותנו מדינה יהודית קטנה ומוקפת אויבים, הרי שאנו רגילים בדרך-כלל לחזות בפלא השמיני של העולם כשכיפתו חשופה לאוויר החופשי. אמנם בשנים האחרונות, עם העלייה הברוכה ממדינות חבר העמים, חדרו לתוכנו גם אלמנטים רעולי-עטרת. ועדיין, מספרם קטן יחסית. מאידך, כאשר אחד סובב לו בסאונות ובמועדונים של חוצלארץ הרחוקה והנידחת הוא מוצא עצמו לעתים מול אברים ערלים בכמויות שלא הורגל להן בקיבוץ או בצבא. בין השאלות הרבות שעולות, צצה גם שאלת הגודל. הרשו לי אם כן לתקן גם כאן אמונה עממית רווחת: באופן כללי אין כל הבדל בין גודלי הפינים הנימולים לאלה של הפינים הערלים. אפשר להמשיך?

כמהנדס מן השורה אחלק את המשך הפוסט לשני חלקים: בקטון החל – ובגדול כילה. ראשית אספר מעט על מסעותיי בליליפוט, ולאחר מכן, לשם התנגודת, אדווח קצת על טיולים בין עמודי שלמה. כל זאת במטרה לתת תיאור מכלי ראשון אודות העניין בו אנו דנים. אסכם, כנדרש, במסקנות הוועדה לאנרגיה אטומית בדבר אחת מהשאלות הנוקבות שעלו בתחילת הפוסט.

בין הסיפורים שאני מספר לחברים, כדי להמחיש את אי-הקשר בין גודל האדם לגודל צ'ופצ'יקו, יש מקום של כבוד לסיפור על הדוב מהסאונה בלונדון. פעם אחת, בהיותי יושב נינוח ומעלה אדים באחת מסאונותיו של הכרך הגדול, הגיע מאי-שם והתיישב ליידי דוב לבן מגודל. היה הוא גבוה ורחב, כאשר אהבתי, עוטה פרווה סמיכה, ראשו חלק כביצה, עינו טובות וחיוכו שובב. התקרבנו זה לזה ואז שלחתי ידי אל מתחת מגבתו, כדי לבדוק את הסחורה. מה רבה הייתה הפתעתי כשגיליתי שם, אחרי פשפוש מרובה, ספק-בוטן ספק-זית קטון ודל. האיש, כאילו לא הבחין, הרחיב את חיוכו, ושאל אותי אם אובה להזדחל עימו לאחת הקובות הפרטיות שבמקום. מיליי לעו בפי, שכן לא ממש חפצתי למצוא עצמי מתגלגל בין הסדינים בחברת קצוץ-קנה שכזה. מלמלתי משהו לא-מחייב על כך שסאת הזעתי בסאונה טרם נשלמה, סבתי לאחור והוספתי מים על התנור. חיש-קל עלה מן המתכת הלוהטת ענן אדים, והסתיר את סומק בושתי.

מקרה דומה קרה לי בארצנו עם אדם שפגשתי דרך "אטרף", אף הוא גדול מימדים, עב-קול ומטיל אימה – ואף לו בין רגליו מין שוואנץ קטון שכזה. מכיוון שנפגשתי איתו בביתו, לא ממש יכולתי לסגת משם כשגיליתי את הזאטוט החבוי לו שם למטה. שעל כן מצאתי עצמי מנסה לעזור לו לתפוח – ומעלה חרס בידי. חשקתי שיניי, התמדתי במשימתי, ולבסוף השלמנו שנינו בדי-עמל את מעשה התשמיש. ברם לשוב אל קינו של הדוב קצר-הזנב לא שבתי עוד.

אפילו ניק, נער-הליווי המגודל שהזכרתי בפוסטי האחרון על סן-פרנציסקו, חשף בפניי עם התערטלותו כלי-זין צנוע-ממדים, ביחס למה שמודעתו הבטיחה. אמנם היה זה צ'ופצ'יקון ראוי בהחלט, אך וודאי לא אותו הלולב שהובטח במודעה המקורית. במקרה של ניק לא החזקתי זאת כנגדו, וכזכור נהניתי רוב הנאה מפגישתנו. אני יכול גם להבין כי אמת-בפרסום היא לא תמיד ערך הנמצא בראש מעייניו של מישהו כזה. שהרי עליו להשתמש בכל טריק שברשותו כדי למשוך לקוחות – וכידוע משרדי פרסום עושים זאת לגבי שלל מוצרי צריכה אחרים, אז למה לא במקרה זה? ואולי כאמור אני סולח לו פשוט כי הוא היה כזה מאמי.

ומה בדבר הגדולים בתורה? כאן אינני יכול שלא להזכיר בחור אחד ממכריי, שגם הוא אדם רם ונישא, רחב-כתפיים ובעל חזות מרשימה. במקרה שלו זכיתי להעיף מבט בדבר בו אנו עוסקים ממש במקרה, עת נתקלנו זה בזה במלתחות של הג'ים. לא יכולתי שלא לפלוט צווחת התפעלות, וידידי נבוך במקצת – אך התעשת ולבסוף חייך חיוך גאה, מתוח מאוזן עד אוזן. לצערי הרב מדובר בסטרייט גמור, בעל משפחה לתפארת. אך אין להכחיש כי הוא מצויד-מצויד, אחושלוקי (מה שקורין בלעז: (XVWE. רעי זה אף הכביר לעשות וגילה את אוזני כי בימי בחרותו היו בנות שחזו באימה בפלא השמיני, ואז שאלו אותו ברעד "שאני אבין – את זה אתה מתכוון לתחוב בתוכי???"

אספר כאן לסיום גם על איש אחד מבני כוש בו נתקלתי באחד ממועדוני החטאים של ניו-יורק-סיטי. לא גבוה היה האיש, ואף צר ככלונס היה, אך בין רגליו השתלשל צינור תפארת כיאה לג'ירף! עלי לומר שוב, כי יצא לי לראות לא מעט אפרו-אמריקאים שתותחיהם היו צנועים, וככלל אינני סובר ששחורי-העור הם בעלי ציוד משמעותי יותר מאחיהם הלבנים. ואולם אותו בחור ספציפי ניחן בכלי-כלי-אחושרמוטה. חוויה מיוחדת במינה.

לסיכום, הבטחתי ולכן אקיים, ואתן לכם את תשובתי לשאלה הקיומית שעלתה כאן בתחילת הפוסט: האם הגודל קובע. ובכן, דעה זו שלי אינה מבוססת על מחקרים מעמיקים, ואינה מייצגת את דעת מעסיקי – או שהיא יכולה חלילה להתפרש כך בטעות. אבל, כן. בהחלט. הגודל קובע. ואל תתבלבלו: יותר גדול – זה יותר טוב. הרבה יותר טוב.

סי פפה סי פפה

סי פפה סי פפה

מאמא יוקרו בננה, ממה יוקרו בננה

מאמא יוקרו בננה, ממה יוקרו בננה

יוקרו בננה מתנובה, מתנובה יוקרו בננה

יקר יקר הבננה מתנובה, יקר הבננה

אייייייי

תלחץ על התפוז אז תקבל כוס מיץ

תלחץ על עיפרון ישבר לך השפיץ

תלחץ על הבנזין תיזהר מהשוטרת

תלחץ על השוטרת תראה היא נהדרת.

רק אל תלחץ על הבננה ('חץ על הבננה)

כי תעשה מהבננה ('שה מהבננה) - קווץ'

סי פפה סי פפה...

אם אין אני לי

בננה לי לי, בננה לי לי אייי.

לך לך לך לך, וואלק לך אל הנמלה עצל

תביט עליה ותאכל בננה אייי בננה בננה בננה בננה

טוב טוב אחד בננה במקרר משתי בננה על העץ

אכול בננה

סי פפה סי פפה...

מתוך "אל תלחץ על הבננה"

ביצוע: הגשש החיוור

מילים: יורם טהרלב

לחן: דובי זלצר