ח וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם, וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא ירא (יִרְאֶה) כִּי-יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן; וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.  (ירמיהו פרק י"ז)

לפני כמה חודשים החליט המקרר שלי לשבוק חיים. בהתחלה עלו קולות חשודים מכיוון תא-ההקפאה, וכשהגעתי לשאול לשלומו התחוור לי שהחליט לקחת את נפשו בכפו. כמה ארטיקי-דייאט נזופים התבוססו בחלבונם השפוך, ושקית רכה אחת של לקט נורמנדי הביטה בי בחשדנות, עת גרפתי את כל התכולה בתנועה רחבה אל הפח. לא נורא, אפשר גם בלי פריזר – כך חשבתי לעצמי. אבל כמה ימים לאחר מכן פלט גם תא-הקירור גיהוק אחרון ונדם, מותיר לנפשם העזובה שמיניית יוגורטים שהחלו מיד להפיץ ניחוח רקבובי.

בצר לי שאלתי את כל חבריי המרובים אם הם מכירים טכנאי מקררים הגון. אחרי שנעניתי בשלילה מקיר לקיר, הבנתי שעלי לתת לאצבעות ללכת במקומי. הטכנאי הראשון אליו התקשרתי ("א.א.א.א. אדיבות מעל הכול, תיקון מקררים, מכונות כביסה ושלחנות רולטה") צעק עלי בטלפון שאין לו זמן בשבילי עד אוקטובר ושאפסיק לבלבל לו את המוח. השני אמר שאין שום בעיה, הוא מוכן לבוא, אבל עלי להעמיד את המקרר על הראש למשך יומיים לפני שהוא בא כדי שיוכל לטפל בו כראוי. השלישי, איש נמרץ וחביב בשם מֶני, אמר שיבוא למחרת היום, בתשע בבוקר.

ביום המחרת קמתי ממש ממש מוקדם, כולי התרגשות. הודעתי בעבודה שאאחר, וליתר בטחון קרצפתי את המטבח משיקולי מה-יחשוב-עלי-מני-כשיראה-קצת-פירורים-על-השיש-חס-וחלילה. לקראת שתים-עשרה בצהריים הופיע בדלת מני, איש קצר ונמרץ. הוא מלמל משהו על פקקים נוראיים בסמטת בית-השואבה, ואז רכן מאחורי המכשיר הסורר והחל לפשפש בקרביו כבקי ורגיל. בהתחלה החליף את הגשעפט, לאחר-מכן הוציא את הסופאפען ועשה להם שלייף. אחרי כשעה התייאש, משך את מכנסיו שצנחו בחן אל מתחת לקו החריץ, וקבע בנחרצות: אין ברירה, צריך להחליף מדחס.

טוב, אם צריך אז צריך – אמרתי. בכיף – אמר מני. אני עושה לך את זה באלפיים שקל גג, כולל חלפים, עבודה ואחריות לחודש. רגע אחד – אלפיים שקל זה לא מחיר של מקרר חדש? תשמע, אמר האיש, היום כבר לא עושים כאלה מקררים איכותיים. תאמין לי – אני שם לך מדחס חדש והוא יחזיק לך עשרים שנה לפחות. תוך חצי שעה אני חוזר ואחרי עוד שעה אנחנו גומרים הכול.

היה לי ברור שהאיש מצא פראייר, אבל לא היה לי כוח לכל הפרוצדורה של חיפוש מקרר, הובלתו, הוצאת המקרר הישן וכדומה. שכנעתי את עצמי שבכל מקרה חלק מהסכום הייתי צריך לשלם על הגשעפט והסופאפען, ושכבר הלך בין כה וכה חצי יום עבודה... קצת דיסוננס קוגניטיבי מעולם לא הזיק לאיש. אישרתי במנוד ראש והבחורצ'יק יצא למסעיו.

ירדתי לאכול משהו, עשיתי כמה אימיילים, התקשרתי שוב לעבודה, להודיע שאני מאחר עוד. מקץ כארבע שעות קצרצרות שבה הציפור אל ביצי הזהב שהותירה בקן. והפעם לא בגפה הגיעה. יחד עם מני השתרך אל הבית צעיר עז-מבט וארך-פאות שהציג את עצמו בתור אריה. רֶבּ אריה הוא גדול בתורה וענק בתיקון מקררים, לחש מני על אוזני. ידעתי שאני בידיים טובות.

האברך החל מייד במלאכת פרוק המקרר בעוד מני מרחף סביבו כצרצר ישנוני. אחרי דקותיים של שתיקה הביט בי לפתע בעיניו החודרות ושאל למי אני מתכוון להצביע בבחירות הבעל"ט. ידעתי שההתלבטות שלי בין רק"ח ורע"מ יכולה לעלות לי בחייו של המקרר, על כן אמרתי מייד שעוד לא החלטתי בין ש"ס וליברמן. מה זאת אומרת, זעם הבחור, רק ש"ס! אתה לא יודע שהמר"ן רבובדיה הבטיח גן-עדן למי שמצביע ש"ס, וגיהינום למי שלא? גם ליברמן זה טוב, גמגמתי, כשאני מסתכל על ידו המונפת מעל הסופאפען, כלהט החרב המתהפכת. הוא צקצק במורת-רוח, והמשיך נמרצות במלאכת חורבן הבית.

אך לא אלמן ישראל, ואחרי עוד כמה דקות של שתיקה חזר האברך לסורו. במשך שעתיים של עבודה נמרצת הוא הספיק לברר אצלי למה אני לא נשוי ("לא מצאתי את המתאימה", כמובן), אם אני שומר שבת ("ברור!") ולמה אין מזוזה בדלת. לא רציתי לספר לו שכשקניתי את הדירה לפני שנים, עשיתי עם כניסתי טקס מפואר של הסרת מזוזה, וזאת מחשש שבזעמו יהפוך מייד את מקררי לנציב-קרח שאין לו הופכין. מצד שני, הבחור כבר כמעט והצליח למכור לי מזוזה מפוארת, יד ראשונה מרופא, בחצי-חינם. למזלי בדיוק בשלב זה נסתיימה מלאכת התקנת המדחס החדש.

שלושת-אלפים וחמש-מאות שקל בבקשה, אמר לי מני בכובד ראש. תהיתי איך זה תפח המחיר כל-כך, כבצק שמרים לעת ערב. מני הסביר לי בסבלנות על עלות החומרים שהאמירה בינתיים מאד, ועל ההסתבכות הלא-צפויה במהלך ניתוח הלב-הפתוח, ממנה הצליח רֶבּ אריה להיחלץ רק בכוח תושייתו וידענותו התלמודית. התמקחתי איתו מעט והצלחתי להחזירו כמעט לסכום המקורי. הרגשתי תחושת ניצחון מתוקה.

אכן, ניצחון פירוס היה זה. הצמד-חמד יצא מדירתי לעת ערב, מותיר מאחריו חורבן והרס בכל אשר אפנה. והמקרר? אמנם פועל כהלכה, אך משמיע ללא הפסק רעשים עזים ומשונים כשל טרקטור ששאל נפשו להמריא אל המרחב. כל ניסיון להשיג את מני בטלפון נידון לכישלון. לרוב אינו עונה, וכשהוא כבר משיב, הוא מבטיח להגיע עוד באותו ערב – ואז נעלם שוב אל תהום הנשייה.

מצד שני, לא הכול אבוד. לפחות השתכנעתי להצביע ש"ס! על כן, בבוא יומי האחרון, אמריא על כנפי מקרר-הרעם שלי ישר אל דלתות גן-העדן. שנאמר, קור זרוע לצדיק ולישרי-לב – הקפאה.

על כותל המזרח אזוב ירוק וטחב

ורוח אלוהים מקדם שמה נחה

האורן קומתו על הר ועמק שחה

ובאגן הים ניגון חליל.

על כותל המזרח שירי רועים מאופק

ובשווקים אי שם רוחש פועם הדופק

וצוף שם וחלאה ונופת וטינופת

ובאגן הים סלט חציל.

ומשהו עמוק בלב אומר לי כך או כך

תרצה או לא תרצה שלך הוא כותל המזרח

ומשהו עמוק בלב אומר לי כך או כך

תרצה או לא תרצה שלך לעד כותל המזרח.

על כותל המזרח מגן דוד לפלא

ועל ערבות בכות תלוי כינור המלך

כוכב ולבנה וצלב על פני הפלך

ובאגן הים הרוח טס.

על כותל המזרח אבק אפור ופיח

השער ייסגר מנעול וגם בריח

שם כומר וחזן ומואזין על צריח

ובאגן הים סירת מפרש.

ומשהו עמוק בלב אומר לי כך או כך

תרצה או לא תרצה שלך הוא כותל המזרח

ומשהו עמוק בלב אומר לי כך או כך

תרצה או לא תרצה שלך לעד כותל המזרח.

כותל המזרח 

ביצוע: אביבה אבידן ודקלון

מילים: דודו ברק

לחן: יוני רועה