בימים אלה אני נמצא בעצם כתיבתו של פוסט מיוחד לראש השנה (כן, החלטתי שאם לכל העיתונים מותר – אז גם לי!). דא עקא, שהעניינים אפעס יגעים משהו. אני כותב ומוחק, מקמט מצחי, מכדרר דף נייר וירטואלי ומשליכו של הרצפה (המלאה כולה ביטים עד גובה הברכיים), מכווץ גביניי, מוחק ומתחיל מבראשית... וכולי חלחלה פן יעבור החג בטרם יהא סיפק בידי להשלים את המלאכה (כבת-טוחן זו, שנדרשה לטוות קש לזהב לפני עלות השחר).

ברם, האל שבמרום מרחם על חסידיו השוטים ומצמיח להם רווח והצלה ממקור בלתי צפוי. עוד אני חובץ את מיליי על המקלדת, והנה, אל תשאלו אותי כיצד, נחת בחיקי כפרי בשל פוסט מוכן שנכתב ע"י איש אחר. איש יקר זה (שאיני מכיר אותו כלל) פרסם אתמול את פוסטו תחת השם משובב-הנפש Crimson9 בפורום "גאווה" של "נענע" – פורום אליו התוודעתי אני עצמי אך שעות ספורות לפניכן. מי שהכיר לי את הפורום היה משוכנע שאני הוא Crimson9, בשל נושא הפוסט והאופן שבו הוצג. ולא היא. אולם דבריו של הקרימזונאי מצאו חן בעיני עד כדי כך שמייד ביקשתיו (מעל בימת הפורום) להביאם בבלוגי. 

Crimson9 החביב אישר, ואף ציין לשם הרקורד כי הוא ידוע בד"כ דווקא בכינוי Tantboy. ובכן - אם מי-זה מן הקוראים מכיר אותו, מסרו-נא לו שוב סחתין גדול בשמי. ועתה אעבור בלי שהיות לפלגיאט עצמו, שיובא כאן ככתבו וכלשונו. שנאמר: "המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם."

אתיקה של דייטים

כמי שיצא לדייטים מרובים, מוצלחים יותר, ובדרך כלל, מוצלחים פחות, הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת, שאנשים מתייחסים זה לזה ממש בצורה מחורבנת. מאחרים, מבריזים, משקרים, מעירים הערות מעליבות. בכל אופן, הגעתי למסקנה שאסור להאשים את כלל הציבור בנורמות מוסריות ירודות, אלא להוציא אותו חף מפשע מחמת הספק, ולהאשים אותו אך ורק בבורות. הטענה שלי היא שאנשים יוצאים לדייטים מבלי שהכינו אותם כראוי, מבלי שקיבלו רישיון לעיסוק בדייטים. אי לכך ובהתאם לזאת יש לפעול מייד על מנת לחנך אותם, ותרומתי לנושא תהיה רשימה של עשה ואל תעשה בכל הקשור לדייטים. מעין קוד אתי לדייטן המצוי. גזור, שמור והפנם בכל נפשך ובכל מאודך.

1.לא תשקר לגבי גילך – רבותי, מה הקטע? אם אתה בן ארבעים וחמש, למה לך להתיימר להיות בן שלושים ושתיים, אם אתה בן שלושים ושתיים, למה לך להתיימר להיות בן עשרים ושמונה, אם אתה בן עשרים ושמונה, למה לך להתיימר להיות בן עשרים וארבע, וכן הלאה. וכן, זה נוגע גם למקרה ההפוך. אני לא יודע מה המטרה של שדרוג גילאים, משום שאם אדם הוא בן ארבעים ונראה כמו בן שלושים, אז הנתון המספרי האמיתי רק יחמיא לו. אם האדם שאיתו נפגשים אינו מעוניין להיפגש עם אדם בגילכם, למה לעבוד עליו. מרבית העמדות הפנים מתגלות בסוף, ועל פי רוב לא באופן נעים. אם אתם מכוונים למערכת יחסים רצינית, על אחת כמה וכמה.

2.לא תשקר לגבי מראך החיצוני – לפחות לא בגסות. הבא נהיה רציניים, כשמדובר בבליינד דייטים למיניהם, עם תמונה, בלי תמונה, עם מצלמת רשת, בלי מצלמת רשת, עם שיחת טלפון לפני, בלי שיחת טלפון לפני, הרי בסופו של דבר מטרת כל המאמץ היא להיפגש, נכון? בפגישה כל אחד יחשף במלוא תפארתו (או היעדר תפארתו) כפי שהוא, נכון? מכאן שאין טעם לשקר לגבי המראה החיצוני. נכון, נכון, יש פרמטרים מסויימים שהם בהתאם להערכת המתבונן, ושלא ניתן למדוד אותם בסרגל. לגבי הנושאים האלה מותר לכל אחד להחמיא לעצמו, וגם זה מומלץ לעשות בצורה מבוקרת, מבלי להפריז. לדוגמה, מי ששמו הפרטי הוא קווזימודו, ושילדים קטנים נמלטים ממנו בפחד ברחוב, ושפרות חלבן מחמיץ בעטיניהן בעודו חולף לידן, בל יכנה עצמו `יפה תואר`. חבל, זה לא יעזור, זה רק מעצים את תחושת האכזבה אצל הצד השני, ברגע האמת. תיאום ציפיות, זהו שם המשחק. אני בכלל גורס שיש להמעיט בתיאורים עצמיים ככל האפשר, כי מה שהתיאורים האלה מספקים הם בעיקר הערכה לגבי גודל האגו של הכותב, ולא לגבי שום דבר אחר. בהתייחס לפרמטרים שכן ניתן למדוד בסרגל (אני מתכוון לגובה, ולא לדברים אחרים, יא סוטים), אז שוב, חבל לשקר, למעט אם תגיע לדייט עם נעלי פלטפורמה, ההפרזה תתגלה מהר מאודץ לסיכום - הונסטי איז דה בסט פוליסי (`הכנות היא המדיניות הטובה ביותר` - למאותגרים בלועזית).

3.לא תבריז – זהו אולי הכלל הפונדמנטלי ביותר בדייטים, ואולי זה שקשה ביותר להפנמה על ידי גברברי ישראל. להבריז זה לא מכובד, זה לא יפה, זה פוגע, זה מעליב, וזה מעיד בצורה שלילית מאוד מאוד מאוד על המבריזן הסדרתי (במילים אחרות – לך לטיפול פסיכולוגי מהר). מישהו התקלח, התלבש יפה, יצא מהבית והגיע לאיזה בית קפה, תוך שהוא מוותר על כל תוכניותיו האחרות לאותו ערב, אך ורק על מנת להיפגש איתך. לא תגיע? אוקי – הייתה לך תאונה בדרך, אמא שלך בבית חולים עם צירים, הייתה רעידת אדמה, נזכרת שהערב זה פרק הסיום של `רצים לדירה` והחתול שלך טרף את הכלב של השכנים. לא משנה מה קרה – תתקשר ומקסימום תבטל. אפילו אם ברגע האחרון. רק אל תבריז. אפילו אם זה בן אדם שלא תיפגש איתו יותר לעולם (וכמו שמדינת ישראל היא כזאת קטנטנה, סביר שהבחור שהברזת לו במקרה יהיה השופט שלך בבית משפט, כשתישפט על העלמות מס). מקרה ההברזה המכוער ביותר שנתקלתי בו – דיברתי עם מישהו בטלפון, כשלא היה לי את המספר שלו (עוד לפני עידן המספרים מזוהים למיניהם). הוא אמר שאמא שלו קוראת לו, ושהוא יתקשר עוד דקה, ומאז לא שמעתי ממנו. רבותי, זה פאתטי, מבחינתו אני מתכוון. אם הבחור ההוא היה גבר ולא נמושה, הוא היה אומר, שמע, היה לי נעים מאוד לדבר איתך, אבל לא תודה, לילה טוב ולהתראות. קצת נימוס עוד לא הרג אף אחד.

4.לא תאחר – האח הקטן של לא תבריז. כפי שאמרתי קודם. מישהו התקלח, התלבש יפה, יצא מהבית והגיע לאיזה בית קפה, תוך שהוא מוותר על כל תוכניותיו האחרות לאותו ערב, אך ורק על מנת להיפגש איתך. ואתה מאחר לו? אתה מאחר – תתקשר. תתנצל ותגיד מתי אתה מגיע. זה נכון שיש אנשים שהם לא דייקנים מטבעם. אבל איחור מעיד על חוסר רצינות וחוסר מחויבות. בייחוד אם מדובר על דייט שמיועד להפוך לקשר רציני. הראו שהאדם השני מספיק חשוב עבורכם, על ידי זה שתטרחו ולשם שינוי תגיעו בזמן.

5.לא תברח תוך חמש דקות – האח התאום המרושע של `לא תבריז` (evil twin brother as they say) . מדובר בתופעה שבמסגרתה מישהו מגיע לפגישה, אומר לך שלום, ועוד לפני שהספקתם לדבר, או לשתות אספרסו קצר ביחד, הוא מודיע לך שלא מתאים לו, והוא בורח. שמעתי אנשים שנוקטים כך בשם איזה מוסריות מפוקפקת, המנומקת כך: החלטתי שאני לא נמשך לבחור, ולפיכך אינני רוצה לבזבז את זמנו בשיחה בטלה. ובכן, התייעצות מעמיקה עם חבר פרופסורים ואנשי אקדמיה מכובדים, הביא למסקנה, שלא. לא, אתה לא מנסה למנוע את בזבוז זמנו, מר צבוע מתחסד עאלק יפה נפש שכמוך, אתה מנסה למנוע את בזבוז זמנך שלך. ואתה יודע מה, גם אם אתה לא נמשך אל הבחור. שב איתו, שתה כוס קפה, קשקש איתו שעה, ואז תגיד לו, שמע היה נחמד מאוד אבל לא מתאים לי. הכוס קפה הזאת, השעה הזאת שהקדשת מזמנך, היא שמכבדת אותך ואותו. מי יודע? אולי לא מצאת בן זוג אבל תמצא חבר טוב / שותף לעסקים / את השופט שלך בבית משפט, כשתישפט על העלמות מס.

6.שמור על הפה שלך לקודשו – יש לך ביקורת לגבי המראה החיצוני של בן זוגך לדיט? שמור אותה לעצמך! אף אחד לא מינה אותך לשופט בתחרות יופי לערב אחד (ולמתמודד אחד). יש לך דעה שלילית לגבי המכונית שלו / העבודה שלו / האוניברסיטה שבה הוא לומד / התפקיד שלו בצבא / המוצא שלו – לעזאזל, מי הרשה לך לשפוך אותה החוצה? שמור אותה לעצמך. אתה חושב שיש לבחור בעיה כלשהי שמונעת ממנו מלשמש בתור הבוי-פרינד שלך? אז אל תצא איתו יותר ותעבור הלאה, בשום פנים ואופן אל תסביר לו מה הפגמים שלו, שבעטיים אתה פוסל אותו. אתן שתי דוגמאות משעשעות (משעשעות בדיעבד, אבל לא בזמן אמת). פעם יצאתי עם בחור שמרגע ששמע שאני חצי מרוקאי (כן, אני חצי מרוקאי), לא הפסיק לרדת על העדה המרוקאית במשך כל הערב. הוא ממש לא הבין למה הקשר בינינו לא נמשך מעבר לאותו הדייט. סיפור נוסף אירע לחבר שלי, בשיחה, עוד לפני הדייט, לאחר שראה תמונה באטרף, הוא אמר, ציטוט צדוייק "אהבתי את הגוף, אבל לא את הפרצוף". מה החבר שלי אמור להבין מכך? שיגש מייד למנתח פלסטי להחליף פרצוף. אבל הגוף דווקא בסדר. כמה רוע ואטימות מגולמים בארבע מילים. אז מה אם אתה מדבר דרך הרשת ואי אפשר לזהות אותך? מה שמוביל אותנו לאייטם הבא...

7.הרשת היא אנונימית, אז מה? – הרשת היא אנונימית, אבל היא לא המערב הפרוע. למה הדבר דומה? לישראלים שמגיעים לבית מלון בתורכיה ומפרקים את הברזים. בבית לא הייתי עושה את זה אבל כאן אני יכול. אותה הגישה מופיעה, לצערי, באינטרנט. לא יודעים מי אני, אני אנונימי ומוגן בעודי ספון בביתי. איש אינו יכול לקו ולהכניס לי אגרוף בגין עלבון הטחתי בו, ולכן אוכל להתנהג בחזירות כאוות נפשי. רבותי, האנונימיות של האינטרנט היא סוג של כוח. היו אציליים, היו הגונים, הפגינו איפוק – ואנא שימרו על נימוס גם דרך האינטרנט. העקרון הוא - מי שעלבתם בו אולי נעלב ואולי לא. אתם המנצלים את האנונימיות להפגנת רוע – יוצאים ילדים קטנים וחסרי עמוד שדרה.

8.כבד את בן זוגך לדייט – דומה למה שנאמר קודם אבל כללי יותר. צא מנקודת הנחה שכלפי הדייט שלך אתה צריך להתנהג באותו אופן שבו אתה מתייחס אל החברים שלך, אפילו אם הוא לא כל כך מוצא חן בעיניך. לא, אין לי דוגמאות. פשפשו בזיכרונכם והעלו משם דוגמאות משלכם וכאוות נפשכם.

9.אמור את השורה התחתונה – באופן ברור ובלתי משתמע לשני פנים. למרות כל מה שנאמר לעיל. חשוב מאוד שבסוף הדייט יהיה ברור לשני הצדדים מהי השורה התחתנה. אם הדייט מוצלח ולשני הצדדים ברור שזה זה, מה טוב, ואז לא צריך הצהרות מהצהרות שונות. אבל אם זה לא זה. כדאי להבהיר את זה. זה דבר מאוד מגעיל להשאיר מישהו אחר באשליות. מסיבות שונות ומשונות, או שלא נעים לך להגיד לא לבחור (יש כאלה), או שהבחור שפגשת נחמד, אבל אתה עוד מתגעגע לאקס המיתולוגי שלך, או שלא יודע מה. אם לא מתאים לך – תבהיר את זה. אם אתה לא בטוח – אולי כדאי שתבהיר גם את זה, לדעתי כדאי. אם אתה רוצה להיפגש שוב, תגיד את זה. אם אתה לא מתכוון להיפגש שוב, אפשר להסתפק ברמיזה, אבל עבה כזאת, ככה שאף אחד לא יוכל לפרש לשני הצדדים.

זהו. אמורות להיות עשרה דיברות, אבל אני חשבתי רק על תשע. אני בטוח שעוד הרבה יכול להיאמר בנושא, אבל האצבעות שלי כבר כואבות מהקלדה. אם הרשימה הזאת תעשה ולו מעט כדי לשפר את תרבות הדייטים בפלנטה הגאה שלנו, אהיה מאוד מרצה. מאחל לכולם שנה טובה, שנת אהבה וגאווה. שיהיו לכם דייטים מוצלחים, שתמצאו את בחיר לבבכם, ושתצעדו איתו אל השקיעה. בי.

נכון שמגיעות לו מחיאות כפיים סוערות? אז בבקשה...

ואילו אני, שקטונתי מצעיר בנייך ומאחרון המשוררים, אשוב אל דפיי הקמוטים ואל בדל עכברי הלעוס, כולי תקווה שאסיים את פוסטי החגיגי בטרם ייתום החג.

שנה טובה!