(תהילים ל"ג)

השבוע גררה אותי חברתי הטובה ת' (בעודי צורח ומבעט) אל גיא-המאפליה המכונה אדאמ'ס, למען אשתתף עימה בערב קריוקי המיועד לבני הקהילה ההומו-לסבית. ת' המוכשרת בטירוףףףף מתעדת להתחיל השבוע בעבודתה החדשה כמנהלת ש' בחברת ההייטק ק' (בהצלחה יקירתי!). את שבוע החופש היחיד שהצליחה "לגנוב" בין מקומות העבודה בילתה ת' במגוון פעילויות משונות, שזו המתוארת להלן הייתה רק אחת מהן. ואילו עבדכם, חנאווצ חסר תקנה שכמותו, מצא עצמו לפתע, שלא בטובתו, חלק אינטגראלי ממופע-אימים בלתי מתוכנן.

על המלאכה ניצחה באון מלכת-דראג, מן המשובחות במקומותינו, שקורין "ציונא פאטריוט". מתחת למלבושים הנוצצים הסתתר לו למעשה עלם-חמודות בשם י', שהוא קרוב משפחה של ע', בנזוגה המסוקס של ת'. קהל החוגגים, שהחל להתאסף רק לקראת חצות(!), כלל ערב-רב ססגוני של אוחצ'ות וקוקיצות בנות שש-עשרה לערך. הלבוש השולתתתת ברמה התבסס על מיטב האופנה העילית של חוב"תיה תחתית: מכנסיים נמוכי גזרה, בצירוף גופיות המכונות muscle shirts. נמיכות-המכנס הייתה לעתים כה רבה, עד כי נדמה היה שהוא פוצח באזור שבו הבולבול מסתיים. ואילו המאסל-שרטס חשפו על פי רוב זרועות דקיקות וחלקות למשעי. את הלוּק השלימו בד"כ הילייטי-שיער, בשלל גוני אקונומיקה זרחנית.

הארוע הביזארי החל, לשם החימום, בשירתם של מגוון מלצרים מזמרים הנמנים על צוות ההסעדה המקומי. יצוין מיד כי כולם היו בעלי קול פעמונים, כך שחלק זה של הערב עבר בשופי. בהמשך עלתה לבמה ציונה עצמה, ושיתפה את הקהל בביקורת שנכתבה עליה באתר Ynet אחרי הופעה בה חיקתה את חנה גור. למי שישן כל הקיץ נציין כי חנה זו הינה מאושיות הזמר העברי, וכוכבת-משנה בת-בלי-שן, שכוכבה דרך בדרמת הריאליטיTV "כוכב נולד 2". שיאו של המופע היה כאשר נתחב טלפון סלולארי משוכלל לידה של ציונה, ומספיקרו עלה קול-מאוב – קולה של הגור עצמה (!). את ההתרגשות בקהל ניתן היה לבצוע בסכין.

עם תום ההליך דנן החל החלק המרכזי של הערב: הופעות קריוקי של אורחי המועדון. לבמה עלו בזה אחר זה נערים במראה ההרואין-שיק, שזימרו בפנים עצובים שירי משוררות מכל הזמנים. ציונה ניסתה מעת לעת לעודד מעט את קהל הצופים, שהלך ושקע בתהומות של דכדוך קיומי, אך ללא הצלחה יתרה. צמד חמודים נוגים וענוגים בני ארבע-עשרה ביצעו את "המילים החסרות" של הכוכב השולתתתת שי גבסו שליט"א, בליווי אנפוף חינני. צמד אחר של צעירים שובבים עלו לבמה בהתרגשות, ושרו ליד השיר "יום ועוד יומיים" מאת אותו הגבסו עצמו. ככלל, יצוין כי כוכבי כוכב נולד לדורותיו היוו ללא ספק את העיקרן-תחילה של הרפרטואר המקומי.

בעוד קהל האוהדים מחשב את קיצו לאחור וציונה פוכרת את כפותיה בייאוש-מה,  החליט כתבנו כי הגיעה העת לנער מעט את המקום המאובק. לפיכך, עם רדתו מהבמה של עלם חמודות תת-משקלי נוסף, זינק עבדכם הבמתה, על כל קומתו הקצרה, משקפיו האופנתיים ובטנוניותו הבלתי-שחיפית להחפיר, ופצח בביצוע קורע לב של "הפרח בגני", שירו הבלתי נשכח של ארגוב (לא, לא סשה. זוהר).

הקהל לא ידע את נפשו  משמחה. תוך דקות התחלפה אווירת העצב במקום בתחושה של חאפלה אמיתית. ובעוד כתבנו האשכנזי מסלסל בקולו כזמיר בן-צנעא זה, התמלאו המעברים שבין השולחנות במפזזים. בני תשחורת חגו במחול המחניים, וצלילי קולולוש מלאו את החלל. אכן, יונית, תמונות קשות, גדי.

עם רדתי מהבמה לא חיכו לי שם למרבה ההפתעה אמרגנים זריזים. וגם קהל האוהדים ההפכפך כבר התפזר אל קערות הצ'יפס וכוסות הבירה הזולה שלו. אך ת', ת' היקרה, המתינה לי בדמעות גיל למרגלות הפודיום. "הצלת את כבודנו", לחששה בעוז. "בפעם הבאה אני רוצה אותך על הבמה עם מיטב הרפרטואר – והתלבושת – של מרגלית צנעני, לא פחות!".