לחיות בסגנון שלי

היי, הרבה זמן לא עדכנתי אז יש מצב שזו הולכת להיות חפירה.

לפי הסדר:

הבגרות במחשבת שהייתה ביום ראשון ה-1.6 שאמרתי שאני לא אעשה: עשיתי בסוף, ויצאתי עם תחושה די טובה.

ב-5.6 היה שבועות בכפר. הייתה במה פתוחה ובמת טקס, הופענו (אני ניב ושין) בשתיהן, ולהלן כמה תמונות:

ההופעה הראשונה שאשכרה סיימו אותה. לפני  ההופעה הזאת עלו זייניקים שהתחילו לנגן שיר ותוך שניה ירדו.

למרות שבהופעה הזאתי הגורם הדופק היה ה"סולנית" (הילדה הענקית עם החולצה הלבנה-אי אפשר לפספס), אם זו הייתה תחרות זייפנים היא הייתה לוקחת מקום ראשון ועוד שמעתי אותה אומרת שהיא רוצה לעבור שנה הבאה למגמת מוזיקה. אם אני אאלץ לשמוע אותה "שרה" אפילו רק  5 דקות בשבוע אני חושב שאני אתאבד. באמת. יש אנשים שיודעים לשיר, שלא יודעים ויכולים ללמוד, שלא יודעים ולא יכולים ללמוד, וכאלו שעדיף שלא ידברו בכלל, והיא משתייכת לקבוצה האחרונה שהיא גם הכי קטנה.

יונתן-הגיטריסט של הלהקה למעלה.

כת הסטלן, הופיעו שוב עם "אני אחלום לנצח", מה אפשר לומר, הם יודעים לתת הופעה ומי שדופק להם זה המתופף הקטן.

וסרטונים ותמונות שלנו מופיעים אין לי כרגע למרות שאני מבקש שישלחו לי כבר יותר משבועיים, אבל הנה תמונה של במת טקס שבועות השנתי, בערך שעה לפני שמשהו בכלל התחיל. 

אחרי הטקס התחילה חופשת שבועות שנמשכה עד יום שלישי וברביעי חזרנו.

(ביום שבת אני, עומרי, איילת, קטיה, קרין, מאשה, אופיר ופאבל היינו בים, היה ממש כיף. ויש תמונה של קרין לובשת אוהב אבל אין לי אותה בנתיים).

יום רביעי אחרי החופש היה יום מרוכז בהבעה לפני מגן, יום חמישי היה איזה משהו...

יום ראשון ה-15.6: מגן בהבעה, יצאתי בתחושה די טובה (מותאמניק, מה לעשות, הטופס יותר פשוט).

אחרי המגן, בערך ב11 התחילו לנו (אני, ניב, שין, מיקי, מאור וברק המדריך) חזרות לקראת מסיבת הסיום השכבתית.

יום שני ה-16.6: שלוש שעות ראשונות היו תגבורים בהיסטוריה לפני המגן ביום שלישי, ואחרי זה שוב חזרות.

יום שלישי ה17.6: עכשיו, יותר מעצם העובדה שזה היומולדת שלי היה גם מגן בהיסטוריה, מסיבה שכבתית ועוד משהו שאני אספר עליו אח"כ. אז המגן-קיבלתי 80 והגישו אותי על 75.

בין המסיבת סיום לסוף המגן היינו אמורים להעביר את הכלים לבריכה בשביל ההופעה. ברק אמר שהוא יהיה בריושקה ב9 וחצי, אני בא ב9 וחצי ואין ברק. אני מתקשר לשין שיגד לכולם לבוא ושיתקשר לברק, שין אומר שהם יבואו תוך 10 דקות ושהוא ידבר עם ברק ויחזור אליי. עוברת חצי שעה ואני רואה את אביב מתקרב, אבל אין זכר לשין וכל השאר וגם אין תשובה משין לגבי ברק, 10 וחצי הם מחליטים להופיע אבל אין ברק. מזל שהיה לי מחבט כפפה, וכדור בייסבול בתיק, זה עזר להעביר את הזמן (וגם כמעט העברנו לכפר כסף על חלון שבור אבל במזל הוא לא נשבר).

ב11 ברק מופיע ואין מפתח לביניין, 11 ורבע סוף כל סוף אנחנו מעבירים את הכלים לטרקטור שלוקח אותם לבריכה, ב12 אנחנו כבר כמעט מאורגנים-אין חשמל (כיף להיות מתופף), אין הגברה (כנ"ל), אין זמן. 12 וחצי מתחילים להופיע. הופענו עם 5 שירים בעברית שאני לא זוכר איך קוראים להם או של מי הם.

אחרי ההופעה חלוקת תעודות הצטיינות (קיבלתי אחת, על שיפור בלימודים-ממוצע 68, על בקיאות במקצועות המגמה-70 בתיאוריה, ועל השתתפות בהרכבי הכפר, הופעות וכד'-רק בזה הם צדקו).

אחרי הטקס אנשים הלכו לאכול והתחילו להכנס לבריכה. אותי אביב ושינקר ניסו לזרוק לבריכה עם הבגדים ועם הכל כי סירבתי להכנס רגיל (עדיין היינו צריכים להחזיר את הכלים לריושקה) ובסוף נכנעתי ונכנסתי, היה כיף...בערך.... בסביבות 2 שינקר ואביב נעלמו וביקשו להודיע לי שהם נסעו לחנות בפ"ת, והזכירו לי שאלה באלה לישון אצלנו-את זה ידעתי ערב קודם (נשמע חשוד? גם לי לא).

ב3 ורבע יצאנו מהבריכה, אני הלכתי להסעות לכמה דקות, חזרתי כי אבא בא לקחת אותי את אלה ואת איילת, לא היה מקום, רצתי בחזרה להסעות, נסעתי הביתה רגיל.

אני חוזר הביתה ב5, נכנס, אמא בבית, אני רואה שהשולחן במטבח פתוח להרבה אנשים (תמים, לא חושב בכלום), שואל את אמא מי בבית "איילת, אני, אלה ואתה", אומר לאמא שאני רוצה להסתפר היום מקבל תשובה חיובית.

עולה למעלה, רואה שהדלת שלי סגורה ושל איילת פתוחה (לא חושד בכלום, המוח שלי לא עבד כמו שצריך באותו יום), פותח את הדלת ומי קופצים עליי ומאחלים לי מזל טוב אם לא אביב, שין, אלה, איילת, וויקי.

הייתי בהלם, אז שאלתי אותם "מה את עושים פה?" מה שגרם להם להפיל אותי על הרצפה ולקפוץ עליי -.-"

אחרי זה נשארנו אני אביב ושין לבד בחדר ועשינו שיחת בנים.

ב6 וחצי האוכל היה מוכן, פתחנו בקבוק יין אדום, אכלנו אוכל סיני, שתינו יין, נהנו, צחקנו, קיבלתי מצלמה כמתנה מההורים, ב7 יצאנו החוצה לטייל, הסתובבנו, קנינו 3 בירות, קרתאי לטל, ישבנו כולם ועומרי וטל שהצטרפו בשיר לפיצה וב10 וחצי אמא באה לקחת את הבנות הביתה ועומרי הלך הביתה, מה שהשאיר אותי את טל שין ואביב ללכת ברגל הביתה.

צילמנו כמה תמונות ויצאנו לדרך.

בשלב מסויים המצברוח שיגע אותתנו והחלטנו ללכת את הדרך שנשארה בתחתונים. אני ואביב הורדנו את המכנסים והחזקנו ביד וטל ושין פשוט מידי פעם הורידו אותם (ביישנים!!!!), שין מצא קרטון של ביצים ותלש את המילה "ביצים", אז אני לקחתי ו ורדתי את התחתונים מקדימה וכיסיתי עם הקרטון.

אחרי זה פשוט טל צילם אותי את שין ואביב כששניהם עם תחתונים ואני רק עם הקרטון.

כמובן שהייתי שם תמונות גאוניות כאלו אבל הן נמחקו באורח פלא =\

חזרנו הביתה ב11, אכלנו עוגה וגלידה, הלכנו להתקלח, ולישון, בלילה לא ממש ישנו אלא עשינו שטויות בכמויות.

בקיצור: היה אדיר, ממש תודה לכם חבר'ה שעשיתם לי כזאת הפתעה (אני עדיין בהלם).

ולהלן תמונות שצולמו ביום זה:

סלט בין האנשים בי'1 וי'2 (הזה באמצע עם הכובע השחור והחולצה הצהובה זה רון).

אנחנו בהופעה במסיבת שכבה (מאור, שין, ואני)  

כל מי שהופיע (מאור, שין, אני, ברק שהיה הסולן שלנו, וניב)

ניב (ואחורה ניתן לראות את נתי עושה פרצוץ שלדעתי אומר שהוא צוחק ממשהו)

ותמונות המצלמה החדשה שלי (כמה שניסיתי לא הצלחתי לצלם את ויקי, אני פשוט לא מבין אנשים  מוכנים להרוג כדי לא להצטלם):

שין, אלה, ורגל מאוד מלוכלכת של מישהו (אני מאמין שזו הרגל שלי).

אלה ללא הבעה, ואביב שאיחר לעשות פרצוץ מצחיק של אידיוט

אביב XD (שלא תטעו, הוא אדם מאוד רציני בדר"כ...)

האימה, אני לא מאמין שהצליחו לצלם אותי ככה

כמובן שצילמנו עוד תמונות אותו יום, רק בערב, וכמובן שאלו היו אולי התמונות הכי טובות שהיו לשין, לאביב או לי, אבל הן נמחקו באורח פלא (ומן הסתם נורא התאכזבנו כשגילינו שאין אותן)

בוקר יום רביעי: לא יכולים לקום, מפספסים הסעה, יוצאים מהבית כמעט ב8 ומגיעים לכפר ב9.

הכיתה הייתה ריקה, מי שלא הגיע היה בבית או מתכונן לבגרות במחשבים, מי שהגיע הלך ואני נשארתי לבד עד 4 ואז נסעתי לאורטודנט.

מזכרות האותו יום:

בבוקר בדרך לאוטובוס (איילת מסתירה את ויקי לפי בקשתה)

שוב (הזאתי בוורוד זו ויקי)

אביב באוטובוס, שין קלט וצילם מיד XD

אני אחרי שעשו לי קוקיות בכל הראש

יום חמישי ה-19.6: יום א-ח-ר-ו-ן!!!! חלוקת תעודות והביתה!!!!

ולהלן תמונות שצולמו במצלמה החדשה באוטו היום:

אני ולרה בבוקר

גבי!!!

יעל ואביב

יעל ואביב שוב

יוסי המחנך (גם לו מגיעה תמונת סוף שנה)

הכיתה הכי מגניבה בכפר בהרכב חסר (קטיה וקרין סרבו להצטלם וברחו מהכיתה), אז נציג אותם מימין לשמאל: גאיה, אביב, יעל, איילת, יוליה מאחורי איילת, מאעל ליוליה יש את אלונה, ליד איילת יש את אלה, הפורצוף שמציץ מאחורי אלה זו ניקה, בוריס, מעל בוריס יש את קוסטיה וסלבה ואז ואדים וניב, ויש בחולצה החומה, ולמטה נמצאים אני (הייתי צריך לצנזר את זה), שין וגבי.

ירדן, אלה, ואלכס

קוצץ מהחבר'ה הכי מגניבים בכפר: יונתן, אדי, אנה, אלעד (יש לו שם יפה דרך אגב...), אלה, ואדים וטיומה (אוטובוס).

אני ולריסה

רביד XD

שוב XD

דוד, ואת התמונה הזאת אני מחשיב לתמונה גאונית.

 אז נגמרה השנה,  אני יכול לומר רק שזו הייתה שנה מדהימה בשבילי ושנהנת כמעט מכל רגע.

תחילת שנה היה הכי טוב, הכי הרבה צחוקים, הכי הרבה סטלה, בין עם זה אם אביב שראה באנגים מעופפים בכיתה או שכח את התיק שלו בלי לדעת איפה, בין אם זה עם ההפרעות שלנו בשיעורים, המכות, הקללות, השלטים וכד' (וצר לי לאמר אבל אני בקושי זוכר את אותה התקופה ><" בטח בגלל שהסתפרתי...)

אבל גם המשך השנה היה מגניב, ואני מודה מקרב לב לכל אלה שעמדו לצידי ברגעים האלו, הטובים והרעים, והשמחים והעצובים, הפרועים והרגועים, תודה לכם אנשים.

ועכשיו לנושא אחר של סוף השנה-סליחות. ובכן יש כמה אנשים שפגעתי בהם השנה ואני אבקש מהם סליחה והם יודעים על מה, ואם לא שישאלו ואני אומר. אז הנה לפי סדר הארועים: , ירדן, ואדים, יעל, שין, אנה, קסניה, נטלי, קרינות, סתיו, איילת, דוד, אביב, רון, אלה, קטיה. וכל אלה שחושבם ששחכתי אותם יאמרו ואני אשקול אם מה שעשיתי מספיק חמור כדי להוסיף אותם לרשימת יום כיפור שלי.

ואפרופו סוף שנה, איזה סוף שנה ואיזו נעל, אין בכלל הרגשה של סוף שנה, כבר שבוע שני שאנחנו מתראים בכפר בימים מרוכזים ונכנסים ללמוד או שמתראים בבגרויות, אשכרה השנה לא נגמרה בשבילנו...

הייתה בגרות במת' ביום שני ה-23 (לפני שבוע בדיוק), היה סביר, פישלתי בסעיף האחרון של השאלה האחרונה שבחרתי...אבל יש מועד ב' ולוקחים את הגבוה מבין השניים אז אני לא דואג.

בגרות בהיסטוריה הייתה ביום חמישי באותו שבוע, היה זבל, שעה וחצי חיכיתי עד שיבחנו אותי!!! זנות!!!

מקווה שהבגרות בהבעה והמועד ב' במת' יהיו טובים יותר....

ולחדשות מסעירות שאני בטוח שכל מי שמכיר אותי טוב לא היה מאמין: יש לי עבודה קבועה שלא קשורה בשום קשר להורים שלי (כלומר עזרה של לסדר ולסחוב דברים ולקבל המון כסף בעבור כלום עבודה).

אז אני עובד במלצרות (מקביל לזנות).

הגעתי לעבודה דרך החברים מר"ג שהם כולם חוץ משניים עובדים שם, ואבא של אחד הוא רב המלצרים שם...

אז מדובר באולם אירועים בבני ברק (כן, עיר הדוסים) מה שאומר שיש תנאי התנהגות ולבוש בעבודה. קודם כל אני צריך לעבוד עם כיפה, כי זה איזור של דתים, ולשא תטעו-כל האירועים שם זה ארועים חרדיים על פי נוהל חרדי, יש מחיצה בין גברים לנשים באולם, יש רב שבודק שכל העובדים נוטלים ידיים כראוי לפני העבודה, אסור לסחוב דג ובורקס או בשר ביחד על אותו מגש כי זה נחשב ללא כשר, אסור להסתובב עם קיסם שיניים בפה, אסור להפריע לגברים בזמן התפילה, אסור לאכול מולם ועוד...

עכשיו המחיצה הזאת זה חרא כי יש מעבר מכל צד, צד אחד זה ליד הכניסה אז ללכת לשם זה בדרך כלל סיוט, והצד השני נחסם על ידי נשים ברגע שהגברים מתחילים לרקוד והן חוסמות את המעבר.

עכשיו אני בנתיים עובד בבר שהבר זה עבודה קלה אם יש 200 איש, בסדר אם יש 400, רצופה אם יש 500, ואם יש 600 כמה שמהזגן חזק מזיעים מרוב ריצה וסחיבה.

(בר-לא בר אלכוהולי, אלא בר שיש בו אוכל שמחומם על כאלו סנדים עם נרות ממתחת ושתיה קלה בכמויות)

העבודה בבר פשוטה-לשמור שיהיה נקי, שיהיו צלחות, מזלגות, מספיק אוכל(קיגל, צ'ולנט, בורקסים, וסיגרים) ומה שמלוכלך לקחת למטבח שנמצא בקצה השני ויש בערך 500 מכשולים אנושיים לעבור בדרך (לא כולל עגלות תינוקות, כיסאות, עמודים ועוד). בנוסף יש גם את החלק של השתיה שבו צרי לדאוג שכל הזמן יהיו מספיק בקבוקי שתייה (שאותם גם מביאים מהמטבח), כוסות ניות וכל מה שמלוכלך לזרוק לפח ולהחליף כשהוא מלא. קל לעשיה? לא כשיש 500 איש ואנחנו רק 3. את השתיה אנחנו מביאים במה שקרא פאיילה, שזו גיגית פלסטיק מרובעת שנכנסים אליה בערך 26 בקבוקים של ליטר וחצי (ולפעמים אנחנו מצליחים לדחוף 30 ולסחוב), בחשבון מהיר זה 40 קילו ויותר, כשיש 500 איש ויש לחץ אז אחד לוקח אוכל, אחד צלחות בידיים (ואם יש עוד אחד שעובד אז ממלאים פאיילה בצלחות וסוחבים), ועוד אחד סוחב פאיילה של 30 בקבוקים לבד (בדרך כלל אני כי אלכס (הבן של דימה רב המלצרים) אמר לי שאם זה נופל לי ומתפזר באולם ודימה רואה את זה אז הוא (דימה-אבא של אלכס) יתן לי 20 שקל בגלל הצחוקים)

וזהו בעיקרון, יש עוגות ופירות שצריך לסחוב וזו העבודה המתישה ביותר שם.

ווסט שעובד איתי בבר מקלל כל מי שאומר לו משהו או כל אישה שהוא דוחף מהמעבר ועושה לו פרצוף (בעיה שלהן שהן עומדות ומפריעות לנו!!) וזה צחוקים לעבוד איתו.

והמשכורת: 100 שקל לערב 4 עד 4 וחצי שעות אקטיביות ועוד שעה עד שעה וחצי פאסיביות שזה לשבת ולאכול (משתנה לפי שעת התחלה אקטיבית וסיום), אם משאירים אותנו חצי שעה אחרי 12 מוסיפים לנו 20 שקל וכל שעה אחרי 1 זה עוד 20-25 שקל תלוי, ומונית הביתה חינם אחרי 12.

מותר לאכול ולשתות כמה שרוצים כל עוד אין עבודה, אם דימה תופס אותי ואת ווטס אוכלים בתחילת העומס אנחנו אומרים לו שזה כדי שיהיה לנו כוח לעבוד והוא מוותר לנו.

אז אלו אחלה תנאים ואחלה עבודה וכיף בה יותר ממה שחשבתי שיהיה.

חופש נעים לכולם, בהצלחה בבגרויות אלו שיש להם, בהצלחה בעבודה לאלו שעובדים ואלו שלא הספיקו עדיין להנות מהחופש אפילו טיפה: תתחילו להנות כי הוא יגמר יותר מהר ממה שאתם חושבים!!!!!!