היום בבוקר(אומנם בייסורים) נולד הבן דוד שלי. הילד שדוד שלי ואישתו כל כך חיכו לו, והאמת, כל המשפחה שלי בהחלט חיכתה שדוד שלי יתחתן וכבר יוליד משהו, לא משנה מה..

אז עוד לא ראינו אותו, אפילו אמא שלו לא ראתה אותו כי היא עדיין בחדר ניתוח אבל בצהריים או בערב נסע לראות את היצור הקטן שישב בבטן במשך 9 חודשים. אולי אפילו אגניב תמונה שלו לפה, אבל רק אולי.

*

אצלי הכל בסדר, רק נדמה שהלימודים לא מתחילים ויש שביתה. מצד אחד זה טוב שיש שביתה כי אני תמיד נלחצת לפני אנשים חדשים ומקומות חדשים וזה באמת מלחיץ ללכת לאוניברסיטה אבל מצד שני אני לא יכולה לשבת הרבה זמן בבית בלי מעש ובלי עבודה ולא להתחרפן, אז אני מעדיפה כבר ללמוד. חוצמזה, שבלימודים, למרות הביישנות שלי, אני אכיר אנשים שאולי יהיו חברים טובים שלי וזה תמיד כייף להיות עם חברים טובים.

*

תמונה להנאתכם...

אני.