בית קטן, עם חלונות פתוחים ודלת לא נעולה עומד באמצע חלקת אדמה ירוקה ומלבבת. הכל נראה שלוו, פסטורלי, כאילו שום דבר ושום אסון אינו יכול להרעיד את הבית הזה. אבל יש רק דבר אחד שלא מסתדר -

אי אפשר לראות את הבית הזה, רק אלו שמתגוררים בו יודעים על קיומו.

ומדוע?

כי הבית הזה, עד כמה רגוע ופשוט שלא יהיה, חסום לשדה ראייה של הסובבים אותו. חסום על ידי חומת בטון גבוהה שלא נותנת לאנשים מבחוץ להבין מה מתרחש בפנים. לדיירי הבית, שלא כל כך רוצים לצאת החוצה מחומות הבטון, יש חור קטן וכמעט בלתי נראה לאנשים מבחוץ שדרכו הם מסתכלים על האנשים שעוברים ומקווים... שאולי יום אחד מישהו יעז לדפוק על דלתות החומה ולרצות להיכנס פנימה.

אבל קירות הבטון עבים וגבוהים, ואף אחד לא מנסה אפילו להתקרב. אף אחד לא יודע על קיומו של בית זה... והדיירים יושבים ושותקים ביניהם.

*

עכשיו השאלה שלי היא... מטאפורה או מציאות? נסו לנחש מה דעתי בעניין.

אני.