אני באמת, פשוט לא חזקה מספיק בשביל כל זה.

חשבתי שיהיה לי קל,

אבל לא.

חשבתי שלא נורא זה לא כזה ביג דיל

כי זה קרה ולא פעם אחת.

ואולי זה לא ביג דיל

אבל אני לא שולטת ברגשות.

וזה ככ מוזר לי עכשיו.

חשבתי שזה יהיה כמו כל הפעמים,

אבל מסתבר שלא.

ואני עדין לא יודעת אם אני האשמה פה.

וכנראה שאני גם לא אדע.

אני עדין לא מאמינה שכואב לי,

כי אחרי הכל שאת זאת שברחת,

 בלי להודיע, בלי כלום, פשוט ברחת.

ועוד אל מי ?!

אני מתה לצרוח

אני פשוט לא יכולה.

אני מתה להחזיר את הזמן אחורה,

אבל אני לא יכולה.

אני מתה לשנות דברים,

אבל אי אפשר.

ואני ככ מצטערת על זה שקיבלת את זה ככה,

ובמקום להגיד פשוט ברחת.

אבל סבבה,

העיקר שעכשיו טוב לך :)

כי לי, פשוט מוזר.

יהיה טוב.