אני יודעת שלא עדכנתי כמה זמן...יש לי תירוצים, אבל אני לא אתחיל עם זה עכשיו.
כפי שאתם רואים בצד יש ויאייפי. אם אתם קוראים קבועים, תגידו לי ואני אוסיף אתכם. אם אני אראה שאתם לא מגיבים, אני אוריד אתכם.
לפרק!
מהפרק הקודם:
לפתע עינייה נחו על 3 אנשים. 2 מהם היו צעירים, כבני גילה והשלישי סתם מכוער. חשבה. הם נראו מסודרים, כאילו יש להם הכל בחיים, שום דבר לא חסר להם. הם חייכו, צחקו, נהנו. השלמות, זה הרג אותה.
היא החלה ללכת לעברם כשבנקודה מסויימת החלה לרוץ. ניתקל באמצעי, הארנק שלו יפה חשבה לעצמה. לפתע היא נתקלה בו, באחד הנערים. הוא בקושי זז,חשבה לעצמה כשהוא עצר אותה.
"את בסדר?" שאל אותה הנער במבטא מצחיק.
היא הסתכלה לעברו, שלחה את ידה לעבר כיסו מבלי שירגיש, הנהנה לחיוב ורצה מהמקום.
השלושה נעמדו והסתכלו עליה נעלמת. הם נכנסו לאחת החניות הקרובות כשלפתע הם יצאו משם בריצה.
"הארנק שלי!" צעק הנער. "היא גנבה אותו" סינן.
"היא ברחה." אמר הנער השני. הוא היה בעל שיער שחור ועומד. הוא היה גבוה ורזה. היה לו עגיל בגבה והוא לבש ג'קט לבן עם מכנס ג'ינס כהה. "כמה היה לך?"
"לא הרבה. לא הכסף מעניין אותי...השאר." אמר הנער בשקט. היו לו ראסטות ארוכות. על שפתו נמצא לו עגיל. הוא לבש חולצה לבנה רחבה ומכנס רחב. את ראשו עיטר כובע של נייק ואת ידו מגן זיעה מתאים.
"אל תדאג. נמצא אותה..." אמר האיש המבוגר שלבש בגדים כהים ומשקפי שמש. היה לו שיער קצר מאוד.
"חוץ מזה, מה כבר היה לך שם? מספרי טלפון של בנות?" שאל הנער על השיער השחור.
"קורע, ביל, קורע! אני נשפך פה..."אמר הנער השני.
"אבל הוא צודק..." אמר האיש המבוגר.
"זאת קנונייה? אתם משתפים פעולה?" שאל הנער בדרמטיות. "היו לי שם 20 מספרים!"
"אוי, טום, תתבגר כבר!" אמר ביל. "נכון הוא תינוק, זאקי?"
"אתה תפטר אותי אם אני לא אהיה בצד שלך והוא יפטר אותי אם אני אגיד עליו משהו רע...אבל שניכם תינוקות." אמר ז'אקי. "אפשר לחזור למלון? תודה!" אמר והחל ללכת לעבר המלון.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
"טוב, מה יש לי פה?" מלמלה לעצמה הנערה. היא הגיעה לפארק והתיישבה תחת אחד העצים. היא פתחה את הארנק והחלה לחפור בתוכו. "מספרי טלפון, תמונות אמממ...או! כסף!" אמרה אוחזת בכסף בחוזקה. "לתחנה הבאה." לחשה.
היא החלה ללכת לעבר אחת הסמטאות. הסמטאה הובילה לרחוב רחב ידיים ומלא באנשים שונים. רוכבי אופנועים, תיירים שהלכו לאיבוד, קבצנים,זונות, רחוב רגיל. היא הלכה לעבר אחד הקירות ונשענה עליו.
לפתע ניגש לעברה איש כבן 25 ונשען על הקיר לידה.
"הבאת?" שאל בלחש מבלי להוזיז יותר מדי את פנים ושפתיו.
"כן. אתה?" שאלה ומסתכלת לעברו השני של הרחוב.
"מה נראה לך. טוב, תפילי את זה פה וקחי." אמר דוחף לידה קשית קטנה ושחורה. "עכשיו, לכי מפה!"
היא החלה להסתובב כשלפתע שמעה קולות צועקים, שונים.
"אמרתי לך שהיינו צריכים לפנות שם!" אמר טום.
"לא, זה בטח קיצור, פשוט לא שמנו לב!" השיב לו ביל.
"איפה זאקי בכלל?" נעצר לפתע ביל. "הוא היה פה לפני שנייה."
"הגזמת הו...תראה!" אמר טום לפתע והצביע לעבר הנערה.
"אל תצביע, יא לא מחונך אחד!" סטר ביל לידו של טום.
"סליחה, אמא. אבל זאת היא! זאת שגנבה לי ת'ארנק!" אמר טום לביל.
הנערה קלטה את הבנים בזווית עינייה והחלה לרוץ משם. הם רצו בעקבותיה, מנסים להשיגה.
שיט! חשבה לעצמה הנערה כשהגיע למבוי סתום.
"היי...וואאוו...את...רצ..רצה מ...מה...מהר!" אמר ביל כשהגיע עם טום, מתנשף.
"אין לי את הכסף שלכם!" צעקה הנערה. "הוא לא אצלי! תנו לי ללכת."
יצא חופר ולא לעניין, אבל הייתי צריכה להסביר על הדמויות (בנתיים) ולקשר אתכם לשאר...
טוב, תגיבו!
אה, אגב...חברה שלי צריכה לצייר לי את הדמויות ואז אני העלה אותם לפה, אז תחכו ותראו!
ואל תשכחו, רק תגידו ואתם בויאייפי!
תגיבו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: