טוב..... אז עד יום עבר בבצפר המעפן שלי ><", החיים בזמן האחרון הם לא כמו שהייתי רוצה,
החיים אכזבו אותי....... האהבה אכזבה אותי......... ואני מאכזב את עצמי כל פעם יותר ויותר,
כל פעם כשאת עוברת לידי אני מתאהב בך חזק יותר, אבל כל פעם שאין לי את האומץ לומר לך ומעצבנת אותי,
כל יום אני אומר: "מחר אתה תעשה את זה", "מחר אתה תגיד לה הכל"!
אבל למה?! למה אין לי את האומץ?! למה אין לי את הכח לומר לה הכל?!
עכשיו אנחנו רק ידידים אבל אני רוצה יותר מזה!!! רק עם היית יודעת כמה אני אוהב אותך...
בפעם הראשונה את קרעת לי את הלב, שברת אותו למליוני חלקים!!!!!!
( כדי שתבינו על מה אני מדבר, אני אכתוב לכם בקצרה איך הכל היה )
הכל התחיל לפני חצי שנה ( בחופש הגדול ), אני הייתי איתה ועם עוד קבוצה של ילדים במחנה קיץ,
באותו הזמן לא שמתי לב אליה, חשבתי שהיא סתם כמו כולם............
כשחזרנו ללמוד, גיליתי שהיא איתי באותו בצפר, אבל בשכבה מתחתי,
ורק אז שמתי לב אליה! ראיתי אותה יושבת עם חברות שלה ושמעתי אותה, זיהיתי אותה מייד!
ומייד התאהבתי בה!!! אני לא יודע מה קרה לי, למה דווקא אז הכל התחיל...
אני התידדתי איתה, ואנחנו התקרבנו יותר, אבל רק בתור ידידים, ובמקביל התיידדתי גם עם כל הקבוצת החברות שלה,
אני והן יצאנו דיי הרבה ( הייתי הבן היחיד בקבוצה הזאת ), ושמתי לב שבכל פעם שאנחנו צוחקים המבטים שלנו מתאחדים,
אנחנו תמיד הסתכלנו זה לזו בעיניים, אני הרגשתי שאני פשוט במצב המושלם, חשבתי שזו אהבה הדדית,
ואם אני אספר לה מה אני מרגיש אז היא תגיד שזה גם מה שהיא מרגישה,
אני אספתי אומץ, ואמרתי לה, שלחתי לה SMS, אני יודע שזה לא הדרך הכי טובה, אבל אני ממש רציתי לעשות את זה אז,
ובתשובה לSMS אני מקבל: "מה?!"
ואני מספר לה את כל מה שיש לי על הלב,
והתשובה לכל זה הייתה: "אני מצטערת... אבל יותר מידידים אנחנו לא ניהיה"
ואז אני הרגשתי את הלב שלי, פשוט מתרסק, לא נסדק אלה מתנפץ, פשוט מת!!!
היא שאלה אותי עם אני רוצה להתקשר אליה, ואני התקשרתי...
אני: "הלו" ( אני חושב לעצמי: "נו...... יא מפגר, תתחיל כבר לדבר!!!!!!" )
והיא עונה לי עם הקול המתוק שלה: "היי"
אני: "אני התכוונתי לכל מילה שכתבתי, אני באמת אוהב אותך"
היא: "האאאא........ אני ממש לא יודעת מה לומר חוץ ממה שכתבתי לך"
אני: "אני אבין אם את לא אוהבת אותי" ( אבל בלב, אני מתחנן שהיא תגיד שזה לא ככה )
היא: "אני ממש לא רוצה לפגוע בידידות בייננו, אני רוצה שנמשיך להיות ידידים"
אני: "הבנתי" ( והלב נשבר לחתיכות יותר קטנות )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Your Dumb Friend