בשתיקת המדבר, שומעים את הכאב...

          "...ישבתי וחשבתי רבות איך לפתוח ולנסח מכתב שכזה. אולי באזכור שכבר חלפה שנה, אולי באמירה שכבר באמת עברתי הלאה, אולי בלדרוש לשלומך. אתה מוזמן לבחור את הפתיחה. אבל אני לא אתן לך לבחור שוב את הגוף והסוף של המכתב הזה. עברתי מספיק, חשבתי על זה מספיק והגיע הזמן שתכיר בכמה דברים.

דמיינתי מספיק פעמים את הפגישה שלנו, הפגישה האחרונה היתה לפני שנה, באת אליי. הפעם האחרונה שראיתי אותך היתה כשנשקתי לך לשלום מחוץ למכוניתך ואז נסעת ונעלמת מחיי כעבור מספר ימים. אבל הפגישה שלנו, מתי שלא תהיה - היא בלתי נמנעת. אפשר להגיד זאת בשל העובדה ששנינו מסתובבים באותם מקומות ויש סיכוי שניפגש כמו שנפגשנו לראשונה. ואפשר להגיד שזה בגלל הגורל, שבכל מה שקשור בין שנינו לא היה נדיב במיוחד, או היה נדיב מאוד - תלוי איך נסתכל על זה. בכל אופן, דמיינתי איך ניפגש שוב בטעות, אולי בקניון, במסיבה או בפאב. מי יודע מי יהיו האנשים שילוו אותנו או אם נהיה לבד. מה שבטוח זה שבהתחלה - החלטתי להתעלם. להמשיך הלאה כאילו אתה אוויר. עם הזמן, אימצתי לעצמי גישה יותר בוגרת - לשאול מה שלומך ולהמשיך הלאה. אבל כדאי שתדע שבפעם הבאה שניפגש - לא יהיו עוד מחסומים. הכל פתוח. אני אגיד הכל. גם את הדברים שאתה מתבייש בהם, שעשית או שלא עשית.

        האמת היא שאני כבר חצי שנה בצבא. תופתע. אבל אני מרוצה מהמקום שהגעתי אליו. יחסית. הרי אי אפשר להיות מרוצים תמיד. בכל אופן כל הדרך ליוותה אותי האמת שלי. ועם זאת הצלחתי להבין פתאום המון דברים שסיפרת לי שבזמנו לא הבנתי. אפשר להגיד שהתבגרתי במושגים של צבא, שהבנתי למה הכוונה בשעת ט"ש והעייפות, הרצון לדבר עם החברים אבל הידיעה שאתה חסר כוחות ושהשיחה תלך למקומות שבסוף אפשר להתחרט עליהם. כן אני מבינה עכשיו הכל. אבל מה שעוד הבנתי זה שכשמדובר באדם שמספיק מעניין אותך, חשוב לך, אדם שאתה מתגעגע אליו ואוהב אפילו - זה אולי יגזול לך 10 דקות מהשינה וזה נוראי! אבל זה שווה את זה. אני מצטערת, אבל לא חושבת שאי פעם תבין למה אני מתכוונת. אני מניחה שהמכתב הזה כמו עצם בגרון ושלא מעניין לך. לא בא לך לקרוא את זה כי אף אחד לא רוצה להיזכר ככה פתאום ברגעים קשים או רגעים שחשבת שנעלמו מחייך. ובאמת כך - אין לי שום כוונה לחזור אל החיים שלך. אבל תן לי להסביר למה. אני רוצה שתדע, או שתהיה לך האפשרות לדעת לפחות.

זוכר את היום ההוא ששלחת לי פתאום הודעה משום מקום? מה שהבנתי זה שבאותו יום לפני שנה - זה היה התאריך שלנו. ויום לפני היומולדת שלך, ככה זכרתי את זה. ואולי בגלל שהבנתי את זה מאוחר מידי, לא הספקתי לומר מזל טוב. אבל יודע מה הרגיז אותי? שאחריי שבוע בערך, התקשרתי. כי רציתי לומר מזל טוב. ותפסתי אותך בזמן לא טוב כנראה. לא יודעת מי היה איתך אבל המילים שלך היו כאלה: "רק תזכירי לי את השם משפחה שלך שאני אוכל להוסיף אותך בפייסבוק..."

להגיב לזה?

          באמת להגיב לזה? באמת????

          הרי לך תגובה:

1. אנחנו מכירים יותר מ4 שנים לדעתי. מתוכם היינו תקופה ארוכה בקשר יומיומי ולאחריו היינו חודשיים בערך ואולי יותר - היינו זוג. עשינו דברים. אני לא סתם בחורה שמצאת בפאב ופמפמת. אני יודעת שהמושגים האלו אולי בוטים מידי במיוחד עכשיו כשהחלטת לחזור בתשובה ולהיות "צדיק". אבל שיהיה. אתה רוצה לומר לי שאתה לא זוכר את השם משפחה שלי אחרי כל זה? אבל תאריך של הופעה של מטאליקה זכרת? לא דיברתי על התאריך יומולדת שלי, על הצבע שאני אוהבת או אם אני נוחרת בלילה. זה השם משפחה שלי. אתה באמת לא זוכר את השם משפחה שלי אחרי כל הזמן הזה? באמת?!

2. יש מצב שהעמדת פנים שאתה לא זוכר? כי אם זה ככה אז זה עלוב לא פחות. תבחר אופציה מבין השתיים כי אין אחרת. כך או כך - אתה יוצא לא טוב מהסיפור הזה.

ויודע מה - אפילו עם כל הטעויות שעשיתי, שבטעות שלחתי לך שיחה שלא היתה אמורה להישלח לך או הודעות וכד' - הקטע הזה - זה שיא השפל. יותר מזה - אם כל כך רצית להוסיף אותי לפייסבוק - לא היית מוצא אותי? יש לנו מיליון חברים משותפים בערך... לא היית מוצא אותי? באמת?

          ועכשיו, ברצינות. לא משנה לי הסיבה שאתה לא זוכר אותי, אם אתה לא זוכר אותי - אין לי שום רצון לדבר איתך. וחבל. כי באמת רציתי, כי התגברתי עלייך ולא אשקר שזה לקח לי זמן. בכל אופן המשכתי הלאה וחשבתי שהמשכת הלאה גם באותה צורה. בצורה של לשמור על כבוד הבחורות שפעם היית איתן, לא לשכוח מה היה גם אם לא היה כל כך טוב תמיד, לא לשחק משחקים, להיות אמיתי. תהיה אמיתי. אם אתה רוצה עצה זאת העצה שלי אלייך. תהיה אמיתי, קודם כל עם עצמך. אתה יודע שיש בעיה. לא יודעת אם עשית עם זה משהו ממשי או לא, אבל זה לא משהו שאפשר להשליך על אורח חיים דתי ולחשוב שאם עכשיו תחזור בתשובה כל הבעיות שלך יפתרו. לא. מצטערת אבל זה לא עובד ככה. אז תעשה לעצמך טובה, תהיה אמיתי ותבין שאולי לא פתרת את כל הבעיות שחשבת שהדת תוכל לפתור.

         לסיכום יקירי,

היו ימים טובים יותר וימים טובים פחות לאורך כל הקשר שלנו. ראינו עליות וירידות רבות במיליון קטגוריות בערך. אבל אני מצהירה על קריסת כלל המערכות כי לא נראה לי שקשר כלשהו ובריא יכול להתפתח מכאן. אם אתה חושב שאני טועה אתה מוזמן לתקן אותי. אם אתה רוצה להתנצל אני לא אטרוק לך את הפלאפון ולא אירק לך בפרצוף כשניפגש ברחוב. אולי עדיף באמת שתקרא את זה, ככה כשניפגש זה ייחסך מאיתנו כל השיחה הזאת. ואם לא תקרא את זה כנראה שתחטוף בומבה לפרצוף אבל יום אחד אולי עוד תודה לי. אני לא מתיימרת להיות טובה יותר ממך ואני לומדת כל הזמן מטעויות. אבל אני יכולה להגיד בוודאות - שאני לא מתעלמת מהאמת גם כשהיא קשה וכשלהתעלם נראה כמו המוצא הכי טוב. אני משתדלת.

מעבר לזה, אני כועסת עלייך אבל את זה אתה יודע. ככה שאני לא רואה אמת בלהגיד לך בהצלחה בחיים והכל כי זה לא מה שעולה לי בראש עכשיו.

אני יוצאת להתאוורר.