...

מחר זה היום הראשון לשנה האחרונה שלי בבי"הס.

HELL YEAH!

למה אני שמחה? כי לא אכפת לי לחזור ללימודים.

כי התגעגעתי לחיות.

ובחופש אני מאבדת את עצמי.

וגם, זו שנה אחרונה!

ויש לנו המשך של המסע מבראשית.

ויש לנו פולין עוד פחות מחודשיים.

והאמת, אני מתרגשת לקראת השנה הזו.

וואו, בהחלט מתרגשת זו המלה.

אני בטוחה שזו תהיה שנה מוזרה.

כן, מוזרה.

כי... ככה.

כי ככה היא פשוט תהיה.

אני אכתוב פה עוד פחות משנה ואגיד לכם כמה שהשנה היתה מוזרה.

אתם תראו....

אז כמובן שלא הכל מוכן למחר, והכי כיף להיכנס לא מוכנים לשנה חדשה... :)

הכי כיף :)

יפה שלי,

אני אוהבת אותך.

ואת תחסרי לי כ"כ.

קשה לי לדמיין את השנה הזו בלעדייך.

חשבתי על זה אתמול ודמעות נקוו בעיני.

אני יודעת שעדיין ניפגש, אבל ברור שישתנה משהו.

אבל אני רק רוצה לומר לך, יפתי, שלא משנה מה יקרה בינינו, וכמה רחוקות פיזית נהיה, את תמיד אצלי בלב.

ותראי, כלח מה שעברנו, כל הריחוק, ובכל זאת אנחנו מצליחות לגשר על פערים כאלו ואחרים, ולחזור לאותה נקודה, ואף יותר ממנה.

אני מאחלת לך המון המון המון בהצלחה!

ואל תשכחי בחיים- שאני פה במרחק טלפון אחד, בריצה.

אוהבת,

וכבר מתגעגעת,

אני.

שלמרות העצב העצום בתוכי, מחייכת בשבילך, אהובה.

שתהיה לכולנו שנה מופלאה,

מרובת פעילויות,

ובעקר- כיףכיףכיף!!!

שנה של התחלות חדשות