אז ביום שבת שעבר היה לנורי יומולדת 18.
ואנחנו בתור חברים נפלאים החלטנו לעשות לה הפתעה.
התאספנו ביום ששי אצל שירי,
כל אחד הביא מאכל חלבי.
במהלך השבוע, נורי נידנדה לכולנו שבואו נעשה ביום ששי כי זה היומולדת שלה וכלזה...
אנחנו אמרנו לה שמה, היומולדת שלה בכלל בשבת ושיהיה ממש קר ואמרנו גם שאנחנו בכלל לא יכולים...
יש לציין שנורי התבעסה מאד.
בסוף מספר אנשים אמרו לה "אל תדאגי, נעשה כבר משהו..."
מסתבר שזה עבד והיא נרגעה.
פלג הלכה אליה, כדי לעודד את רוחה בערב ששי,
ואז הם חשבו ללכת לכפר סבא...
שירי [שאצלה היה הכל] אמרה שהיא יכולה להסיע והיא תודיע להן מתי לבוא...
בזמן הזה נורית התקשרה לעוד כמה אנשים וכולנו היינו שם, אצל שירי...
עד שהיינו מוכנים, והחלטנו שהגיע הזמן להביא את כלת השמחה.
אני אמרתי שלא יכבו את האור, כי זה מטומטם שהיא תבוא לבית שאחד ההורים אמור לקחת, כלומר- כולם ערים, וכל האורות כבויים ב10 בערב.
אז השאירו את האורות דולקים, ונשמעה דפיקה בדלת.
שירי פתחה, [לטענת נורי, שירי הייתה כולה שמחה ומאושרת, ונורי לא הבינה מה הבעיה שלה...], ולא ראינו את נורי בפתח הדלת, ראינו רק את פלג.
חיכינו שתבוא...
ואז צעקנו, "הפתעה!!!!!"
לרוב השטויות האלו לא עובדות, אבל הפעם זה הצליח!
נורי לא חשדה בכלום.
ואפילו שמחה מהמחוה:
שירי ונורי,
וכולם מסביב מחכים לקבל את החיבוק מנורי ולאחל לה חוקיות מוצלחת!
יש לציין ששלב זה היה מלוה בהמון, "אוייי ואני כעסתי עליכם.!.... יוו ואני התעצבנתי..... ואני חשבתי שלא תעשו לי כלום..."
מצד נורי.
וגם "מי עוד?"
יענו מי עוד לחבק.. מצחיקה.
לאחר מכן אכלנו ממטעמי השולחן אני הכנתי מרק עגבניות [חרייייף] מלוה בבגט עם גבינת עזים עליו בתנור.
יצא סוף העולם! כאילו, לטעמי ויש לציין שקיבלתי גם דיי הרבה מחמאות.
העקר שנורי אהבה D: למי אכפת מהשאר.
אחרי שאכלנו ושבענו, חלק מהאנשים החליטו שהם חוזרים לכיתה ו' ומשחקים משחקים מפגרים :)
הרי לכם הזוועות
סתם נשמות, אוהבת אתכם.
איך נורי תמיד קולטת את המצלמה, איך איך!!
ואז ענת ואני נהיינו מגניבות אחוש.
כלומר, שמתי לב שלא צילמתי כלום.
אז החלטתי להתחיל...
ומה יותר טוב מאשר לצלם את עצמי?
חה
סתם.
זה כבר אחרי שירד לי כל האודם אבל
ופה אנחנו אפילו מגניבות יותר.
יא עללה...
Coolness של ממש.
וגם היופי פה, בא לידי ביטוי בכל ס"מ מפניי.
אך, ציניות זה דבר נפלא.
בקיצור, ברכה קצרה לנורי-
נורי את כה נפלאה,
תמשיכי להיות כזו נעלה,
תמשיכי לרקוד כמו פלמינגו ורוד,
ואל תפסיקי לחייך מאד.
איזה שיר דקטטורי, יא עללה!
חום ואהבה לכם,
ובעקר לנורי!!!
נ.ב- 17 פעם 'נורי' בפוסט הנ"ל, והנה הפעם ה18 P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
