שני אנשים עם גומה אחת

יש לי כ"כ הרבה מה לכתוב, שזה פשוט בורח.

כמובן, שאם היה לי זמן לכתוב את הכל, כלום לא היה מתפוגג לי מהראש. אבל למצוא זמן פנוי לכתיבה בלו"ז הצפוף שלי, זה קשה כמעט כמו למצוא משפט שנון בתוכנית "הדוגמניות".

אם תחפשו אותי, אני קבורה מתחת לדפים שכותרתם מתחלפת מ"מאפייני המדיום הטלוויזיוני" ל"שיטות למדידת רייטינג- יתרונות וחסרונות" ולפעמים גם "מאפייני הסלבריטאי והפוליטיקאי בעידן הדיגיטלי".

חיפוש מהנה.

מבטיחה [בעיקר לעצמי] שברגע שיהיה לי קצת זמן אכתוב פוסט ארוך מאוד-מאוד, או לפחות חפירה שדורשת תמרור אזהרה אחד או שניים.

יומטוב

זה לא נקלט זה לא נתפס איך מבינים בכלל?!

שכבר פאקינג חצי שנה ויום לא רואים את החיוך שלו כל בוקר

שכבר חצי שנה ויום לא מקריאים את השם שלו ברשימת כיתה

שכבר חצי שנה ויום לא מרגישים באמת את השמחה שלו

שכבר חצי שנה ויום אנשים  לא באמת שמחים כמו פעם

אולי שמחים כן..

אבל משהו השתנה

לא נראה לי שמישהו מבין או קולט?!

הוא היה פשוט בן אדם מדהים...

"שאמות, משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.

כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.

כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו..."

אוףףףףףףףףףף

אני מתגעגע למרות שלא הייתי עד כדי כך קרוב...

הוא פשוט היה ועדין בן אדם מדהים....

אני לא מפסיק לבכות מזה

ואני לא ישכח את זה בחיים

כי זה לא נתפס...

הוא היה בן אדם טוב

והוא תמיד ישאר...

ת.נ.צ.ב.ה

קנו לי בן & ג'ריס.

אמנם דלת שומן, אבל זה מספק אותי. אם מצפה לי תקופת דיכאון ארוכה, עדיך להישאר רזה, לא? P:

טעים.