תודה על כל מה שנתת

איזה כיף להרגיש את האסירות תודה הזו

דווקא מתוך המצב הנמוך שאני נמצאת בו מבחינה פיסית לפחות

אני אצל הורי מאתמול חולה מתה, טוב מתה זה קצת הגזמה אבל די גמורה ומתוך זה חשה את אסירות התודה הזו.

איזה כיף לי חמסה חמסה טפו טפו שיש לי את המקום הזה שנקרא בית ואני יכולה לבוא ולהתפרקד בו.

לצערי אני מגלה את זה בדרך הקשה אבל בשנה האחרונה כשסוף סוף איפשרתי למשפחה שלי להיות בשבילי- והגעתי מאוד נמוך כדי להגיע למצב הזה אני כל כך מוקירה.

עצם זה שאני מסוגלת לשבת פה בחדר לא שלי (היה שלי בעבר הרחוק) ולכתוב מראה לי כמה אני בנוח פה.

בחדר של אחי שהוא מלאך, באמת, אין דברים כאלה.

לא משנה שלפעמים הכל פה מסובך ומתוסבך אבל אני פתאום חווה את המשפחה שלי מכיוון אחר לגמרי, מהצד הנתמך ולא התומך, גם התומך אבל גם הנתמך לשם שינוי.

הלוואי וזה יהיה לצורך שמחות ולא דכאונות וחרדות ומחלות (כולה שפעת כן לא להבהל)

אבל בכל זאת.

וגם את זה חוויתי השבוע, בחתונה של בת דודה שלי, כמה שמחה אמיתית, כמה כיף, כמו שרק אנשים שאוהבית באמת יכולים לעשות.

כל כך נהינתי לראות אותנו האחים ואת כל הבני דודים שלי רוקדים כמו מטורפים ושמחים בשמחתה של נ'.איזה כיף.

וגם שם אחי המהמם הראה לי את גדולתו, עשיתי מעין מופע סטנד אפ ומיד אחר כך הוא בא לחזק את ידי ולומר לי שהוא התבונן באנשים מרחוק ושהצלחתי לגרום להם לצחוק, והחיזוק הזה היה כל כך נעים, יותר מאשר המילים שהוא אמר הרגישות שלו.

משהו מיוחד הוא.

אין תחליף למשפחה ולא יעזור, עם כל הצער שהיא יכולה להביא איתה אין לה תחליף

לפחות לא לשלי ואני יודעת שאני ברת מזל ולא כולם יכולים לכתוב דברים כאלה.

ועל זה אני כל כך מודה.

על זה שלא ארזו אותי באיזה מזוודה וזרקו לירקון ולצערנו היום המציאות מראה שזה אפשרי. זו אמנם דוגמא קיצונית ואני לא באה לייפייף את ביתי שלי ולומר שהכל פה דבש. ממש לא. אך עם זאת אני מאושרת במשפחה המפולגת והמוזרה שלי.

אני גם שמחה באנשים האמיתיים בחיים שלי ויש כאלה, מוח, מיס א' שאין לי כינוי עוברה ולכן לא אכתוב את שמה המלא ועל כל מה שיש לי.

על העבודה שלי ועל האשנים שעובדים איתי וכל כך מהר מחבבים אותי ומחפים עליי בימים אלה שאני משופעת.

בקיצור

תודה

מכל הלב