מיליון רסיסים קטנים.

טוב לי. לא טוב רגעי כזה, שחולף במשב הרוח הכי קליל. טוב אמיתי, טוב בבסיס. טוב שהוא גם עם רע בקטנות, טוב של תקופה.

וזו הרגשה מדהימה. זה כיף, זה ממלא, זה גורם לי להרגיש קלילה ומרחפת ולא תלויה. זה גורם לי להרגיש מאושרת

כל דבר קטן גורם לי לחיוך גדול. הנקודת מבט משתנה לגמרי, לא רק בידיעה, אלא באמת בחשיבה. אם כשרע, אז החיים רעים בבסיסים עם נקודות של טוב,הבלחות שכאלו, אז כשטוב, החיים בכלל טובים בבסיסים, ויש גם רע, כחלק מהם.

השיער ממש ארך לי מאז שהסתפרתי, ואני שוקלת מה לעשות איתו.

רקע: יש לי שיער מתולתל, עד לפני הקיץ הוא הגיע קצת אחרי אמצע הגב, בקיץ גזרתי אותו לאורך הכתפיים(כשהוא לא במקלחת, פחות) ועכשיו הוא בערך בגובה החזה כשהוא יבש. השאלה- לגזור שוב?, להאריך?, בזמן האחרון אני אפילו שוקלת משהו קיצוני, ראסטות אולי. אבל לא בזמן הקרוב.

טוב, התחילה שנה חדשה ובכלל לא זרקתי מילה בקשר לזה, אני יודעת אני יודעת, לא בסדר. אבל מה אני אעשה?.

הפוסט הבא ככל הנראה יהיה רשימת ציפיות מהשנה החדשה, על סיכום השנה החולפת אני אוותר כי היא כבר חלפה, נמוגה יום אחרי הלילה שבו התחלפה.

ולעניין אחר,

אני יכולה להבין איזה מן חורף זה?!

שום גשם, שום כלום. רק רוח וקור בבקרים, ובצהריים מזג האוויר אפילו נהיה נעים!, נעים. אתם מבינים מה זה?. ממתי בחורף אמור להיות נעים?. בגלל החורף לא חורף עד לפני שבועיים הייתי בטוחה ביני לבין עצמי שאנחנו בסתיו, והחורף הגשום והאפרורי עוד יגיע בענק. אז זהו, שלא. החורף התחיל כבר בדצמבר!. ועד עכשיו, הוא עוד משחק איתנו, יומיים שנראים כאילו הולכים להביא איתם את כל החורף ויום אחר כך שוב 'חם מן הרגיל לעונה'.

ולסיכום, העם רוצה גשם!

טיפות קטנים של אושר #002

הירח שוכב על גבו, צהבהב מן הרגיל, והילה של ערפל צהוב מקיפה אותו, נמוך בשמיים, כשהוא מוקף בשחור, וזה יפיפה.

הצלחתי להאריך שמונה ציפורניים מתוך עשר ולא לכסוס. והן יפות, ומתקתקות בנחמדות קופצנית כשאני מתקתקת עם האצבעות ברצף על השולחן.