מיליון רסיסים קטנים.

היי,(מישהו שומע אותי?)

טוב, אז לא הייתי בסביבה הרבה זמן, ז"א, הייתי בסביבה, אבל לא טרחתי לכתוב שום דבר מיוחד.

בינתיים, התחלף עשור, עברה שנה, חזרתי לרווקותי(למישהו יש מילה טובה יותר?) ועוד כל מני זוטרות.

אני בכלל נכנסתי לכאן כי ממש בער לי להוציא לאוויר העולם את המשפט, צמד המילים אם להתקטנן, שקפץ לי לראש- הבטלה ממכרת. זה נכון. קל נורא להכנע לבטלה, בידיעה ברורה שיש לך דברים טובים יותר לעשות, ויותר מכך, דברים שאתה  חייב לעשות.

להעביר עוד שעה בשיטוט אקראי שלא מוביל לשום מקום במחשב, עוד סרט, עוד סדרה, אפילו עוד פרק או שניים בספר, מתחת לשמיכה, כשכבר חשוך בחמש בצהריים.

ואז, כשאתה מחליט שזהו,דרכך לא מטיבה איתך ומעכשיו הרשימות יובילו את חייך והוי הקטן ליד כל סעיף בסופו של יום שווה יותר מכל דקת בטלה. אבל הפיתוי בכל פינה ונורא קל ליפול אל דרכנו הרעה-הבטלה.

אז כן, אם מישהו לא הבין אני עברתי לצד החרוץ וחדור המוטיבציה של הכדור, עד כה הוא הניב תוצאת לא רעות, תשעים ושבע ותשעים וחמש הם בהחלט מספרים נחמדים. אבל האמת היא, שזה מעייף להיות כ"כ חדור מוטיבציה 24/7.

בכל אופן, מי ייתן ואלה יהיו כל צרותיי בחיים. אמן.(אני חושבת שצריך להמציא מילת שוות ערך לאמן בשביל אתאיסטים. ז"א, אני דיי בטוחה שיש הרבה מהם שמשתמשים במילה הזו, קצת משעשע.)

אז ככה,

רק רציתי להגיד לי מה אני רוצה בשבילי לשנה הקרובה, מה גם שרשימות זה כיף, אז למה לא?

-