אמאל'ה, איזה קטע זה לכתוב כאן.עדיין כותבת, פשוט לא כאן. ולמען האמת, גם לא כותבת מספיק.
אני בתהום עצום, עמוק-עמוק. כמו שרק אני יודעת להיות בו (ובעצם, נזכרת בעזרת הבלוג הזה....)
כל כך הרבה למדתי, כל כך הרבה הבנתי.
ועדיין, כל כך הרבה בלאגן. כל כך הרבה ריק. כל כך הרבה בדידות.
וגם כשאני בזוג, אני לבד.
גם כשאני באושר, אני עצובה.
פחד אלוהים החיים האלה.