לפעמים זה מדהים.
מדהים אותי עד כמה שאדם אחד במרחק אלפי קילומטרים יכול להיות הכי קרוב אליי.
ואדם אחר שהיה קרוב אליי יכול להיות הכי רחוק ממני.
אני כ"כ מאושרת שמה שקרה קרה.שהניתוק הזה קרה.
בזכות הניתוק הזה הבנתי כמה אני שווה.
הבנתי שאני עם הראש למעלה.
הבנתי שיש אנשים כ"כ מדהימים שהיו מעבר לפינה.
אדם אחד שיכול לגרום לי גועל רק מלהעיף מבט.
שיכול לגרום לי לרחם עליו.
שגרם לי לאבד כל טיפת הערכה כלפיו.
שגרם לי לחשוב דברים דוחים עליו.
אדם אחד שכבר לא חשוב לי...שהיום אני יודעת שאם אני אלך ברחוב ואתקל באותו אדם זה לא יציק יותר.
זה לא ישבור אותי , זה פשוט לא!
ואדם אחר.
שכל פעם שאני רואה את האדם המיוחד הזה אני קורנת מאושר.
שאני שומעת את הקול של המלאך המיוחד הזה חיוך ענקי מצד לצד פורח לו.
אדם שרחוק ממני אבל כ"כ קרוב אליי.
שאני אוהבת ומעריכה .
בלי לעשות כלום וכבר גרם לי לחייך.
אדם אחר...שאני מרגישה בנפש שלי,בנשמה שלי.
מדהים לא?
עד כמה שהכל יכול להתהפך..
מעולם לא חשבתי שאני אהיה מאושרת ברמות כאלו.
שכל יום אודה לאלוהים שאני קיימת.וכמובן שהמלאך שלי נמצא בעולם הזה.
היום אני יודעת דברים שבעבר לא ידעתי.
היום אני יודעת שאני טהורה,נקייה,ואני לא מתביישת לומר זאת ,לא לא.
אני רק אומר "אני לא הכביש שכל המכוניות עברו עליו"אני בנאדם יותר טוב היום.
יותר מאמינה ,יותר שמחה,יותר מאושרת.
והכל....בגלל אדם אחר...
סתם חשבתי שיהיה יפה...