יותר שלם מלב שבור

פתאום הכול נראה כמו סתם זיכרון רחוק

כמו חלום שזוכרים במטושטש

אני אפילו לא מצליחה לזכור כמה אני אוהבת אותך

אני רק זוכרת שהרבה..

אינלי מושג למה אני מחכה..

כנראה למשו שלא קיים ובגלל זה גם לעולם לא יגיע.

יש רגעים שהם פשוט מלאי תקווה ויש כאלה שגורמים לי פשוט לנבול..

אני לא רוצה להתנתק מזה..ממך...

פשוט לא רוצה...

מתי הייתה בכלל הפעם האחרונה שראיתי אותך... אבל לא סתם בחטף אלא שממש הסתכלתי לך בעניים...

כול יום זה עוד יום של תקווה שזה יגמר כבר...

למרות שאני לא יודעת מה אני אעשה גם אם זה יגמר..

אני חייה בגישה של אני עושה מה שטוב לי ולא מעניין אותי שום דבר ואף אחד

אבל איתך אני לא מצליחה לחיות ככה.. לא יודעת למה.. אני פוחדת לפגוע?..פוחדת להפגע?..

דבר אחד אני חייבת לציין..בזכותך סוף סוף הצלחתי לפתח עור של פיל... או לב מאבן?..

אם היה לי לב מאבן הייתי כבר מנשקת אותך מזמן

אבל למה אני לא מצליחה להתאהב במישו אחר..

אז מה זה?.. עור של פיל או לב מאבן?..

זה כאילו שאתה הבן היחיד בעולם ואין אף אחד אחר מלבדך..

מוזר לי כבר לחשוב עלייך כאילו זה משו דימיוני כזה..

אני מצליחה לשמוח, לחייך בלי סוף, לצחוק.. אבל לא כשאני חושבת עלייך...

כוסעמק!!!

זה מה שבאלי לצרוח הכי חזק עכשיו..

אוףף אוףף ושוב פעם אוףף!!!!

"מה שצריך לקרות יקרה"

אבל אני לא רוצה את מה שקורה עכשיו אני רוצה משו אחר!!!

משו שלא קורה..

אני מוכנה לעשות הכול

אבל אינלי מה..

זה כאילו שהידיים שלי קשורות באזיקים ומישו פשוט בלע את המפתח

דבר אחד אני יודעת..

עד שאני לא אשיג אותך אני לא אפסיק לאהוב אותך..