אוייקי, תודה על התגובות בפוסט הקודם!
באמת שחיממתם את הלב, חבר'יה D:
אז בלי עיכובים... הפרק השני
*
"אוי, הדביל בא לפה" מלמלה קלואי אחרי שניתקה את השיחה המאוד ילדותית ומטופשת שניהלה כרגע.
"מי זה הדביל?" שאלה מישל, בולסת בפיה קוראסון חמאה מתקתק בצורה עדינה, בוחנת את פניה של קלואי.
"איזה אחד שראיתי במועדון, לא משנה, את צריכה ללכת" אמרה לה בהחלטיות וקמה מהפוך הלבן שלה.
"למה? נוח לי פה" צחקקה מישל ולקחה עוד ביס מהקוראסון, מלקקת את אצבעותיה בשקיקה.
קלואי החלה לצחוק בפראות ואחריה מישל, במבט מעט מבוהל ולפתע היא הפסיקה "עכשיו טוסי" אמרה ומישל רצה החוצה במהרה.
"רעה! את פשוט רעה!" צווחה מאחורי הדלת "ביי!" אמרה קלואי, טרקה את הדלת והתנשמה ברווחה.
לאחר כחמש דקות פעמון הדלת צלצל וקלואי הרימה את מבטה ממאגזין ווג עתיק, קמה לעבד הדלת "אני באה!" צעקה,
פותחת את הדלת ורואה את טום עומד מולה בחיוך, נכנס אפילו בלי הזמנה.
"הפלאפון" אמרה והגישה לו את המכשיר, אך הוא התיישב על הספה בנוחיות והמשיך לחייך בצורה שעצבנה את קלואי.
"אני אשמח להישאר ולפטפט, קולה יהיה נהדר" אמר ותפס את השלט בידיו, מדליק את הטלוויזיה.
קלואי נחרה בבוז והלכה למטבח, מוציאה פחית קולה מהמקרר וחזרה לסלון, טום כבר זלל את מה שנשאר מהקוראסונים.
"חזיר! גמרת לי את הקוראסונים!" צעקה בעצבנות, לוקחת את קופסאת הקרטון הריקה בידיה ומחפשת כל זכר למאפה הבצר המתוק.
"גם ככה היו שם רק שניים" אמר באדישות והוריד את נעליו, מחליק את רגליו על הספה ומתמקם בנוחיות, פותח את פחית הקולה.
קלואי רתחה מזעמם ודחפה את רגליו "קיבלת את הפלאפון, עכשיו לך מפה!" צעקה וקאוליץ רק כיווץ את עיניו ושפתיו בכעס,
מחזיר את רגליו על הספה וחוזר לתכנית הטלוויזיה "עוד לא קיבלתי סקס" אמר כפשוטו, לוקח שלוק גדול מהקולה.
קלואי השתנה "מה?!" צרחה "סקס?!" צרחה אפילו יותר חזק, אך טום רק רבץ לו על הספה והוציא חביל אמ&אמ מכיסו,
זורקת לפיו כדורון שוקולד מצופה לפיו. "סקס, יחסי מין, לעשות אהבה, להזדווג, להזדיין. סקס." אמר בשצף קצף וחייך בממזריות.
"עוף מפה לפני שאני מחטיפה לך מכות, ואני רצינית" אמרה לו בקול מאיים והתיישבה על רגליו.
"מה יש לכולם היום מלשבת עליי?" לחש וניסה לקום, אבל העובדה שקלואי ישבה עליו הקשתה על זה,
"ברבי, קומי, אני לא יכול להזיז את הרגליים" אמר וקלואי קמה ממנו "איך קראת לי?" שאלה בשול חושד וכיבתה את הטלוויזיה.
"היי! צפיתי בזה!" צעק ותפס את השלט, מדליק את הטלוויזיה שוב, אבל קלואי הייתה חכמה יותר, היא הוציאה את החוט מהחשמל.
"עכשיו, איך קראת לי?" שאלה שנית, מחזיקה את החוט בידה "ברבי!!! עכשיו תחזירי את התקע לשקע!" התחנן וקם מהספה,
תופס בידה של קלואי ומנסה להוציא ממנה את הכבל "אף אחד לא קורא לי ברבי ויוצא מזה בחיים!" איימה ונאבקה בטום.
הם דחפו אחד את השני בילדותיות, מלווים את ה'ריב' בצעקות "זה הבית שלי!" צעקה "ואת ממש חצופה!" תקף אותה בחזרה,
אבל השתתק כשיצר מצב ובו הוא דחף אותה על הרצפה כך שהיה מעליה.
"אחח, הראש..." מלמלה בכאב ושפשפה את ראשה "מרוצה?" שאלה בעצבנות, מביטה בפניו השלוות של קאוליץ.
לאחר רגע, הוא נשען על פניה בנשיקה רכה, מלטף את הבטן שלה בעדינות, והיא מתמסרת.
במיומנות, טום הרים את חולצתה של קלואי, שהייתה באותו רגע בלי חזייה וגילה את שדיה היפיפיים,
נושך את שפתיו בגירוי ומוריד את חולצתו. את החולצות, הוא זרק הרחק על הספה,
יורד לכיוון השורטס השחורים והקטנטנים שלבשה, מוריד אותם ומשאיר אותה בתחתונים.
"אלוהים, את כל כך מחרמנת" לחש בשקט והרים את גופה מהרצפה, צועד במסדרון הארוך "דלת שלישית מימין" אמרה קלואי וצחקה,
הצחוק שלה מצא חן בעיני טום, הוא נשמע לו ילדותי ומלאכי. כשמצא את הדלת, קאוליץ נכנס והושיב את קלואי על המיטה,
כשהוא יושב על ברכיו ומנשק אותה. בלי ששם לב אפילו, הוא מצא את עצמו שוכב על גבו במיטה,
קלואי מורידה ממנו את מכנסיו וזורקת על הרצפה ברישול. "גם אתה חתיך לא קטן" אמרה בחיוך זדוני,
עולה חזרה אליו ומנשקת אותו בפראיות, עוטפת את לשונו בלשונה ומתענגת על הרגע.
"מה לקח לך כל כך הרבה זמן?!" שמע טום את צעקתו של ביל כשפתח את דלת ביתו, עדיין מוקסם ממה שעבר עליו,
"היי ביל, נחמד לראות גם אותך" אמר בחיוך, לא מתייחס אפילו לדבריו של ביל.
"למה אתה כל כך שמח?! מה עשית אצל קלואי?! תענה לי!!!" צעק ביל בהיסטריה, חוטף את הסלולרי שלו מהשולחן אחרי שטום הניח אותו שם.
"תרגיע, סך הכל לקח לי המון זמן למצוא את הבית שלה, היא גרה רחוק" אמר, עדיין מחייך בדביליות, נכנס לחדרו וטורק את הדלת.
ביל פתח את דלת חדרו של אחיו "יש לנו ראיון עוד חצי שעה, תתארגן" אמר בכעס וטרק את הדלת בכוח.
טום קם מהמיטה ופתח את הדלת "לא מספיקה לך הדלת הקודמת ששברת?!" צרח וסגר את הדלת, אבל בעדינות.
"אלוהים ישמור, הוא עוד ישבור את כל הדלתות בבית הזה" לחש בפחד והתכרבל בשמיכת הפוך שלו, מדליק את הטלוויזיה.
"אני מוכן, אני מוכן, אני מוכן!" שר טום בחיוך, יוצא מחדרו כשהוא לבוש בחולצה לבנה עם הדפס אדום, מכנסי ג'ינס פשוטים,
נעלי נייק לבנות וכובע אדום עם מטפחת לבנה, כמובן בגדיו רחבים, כהרגלו.
"אני לא-פאקינג-מוכן!!!" שמע את קולו של ביל מהדהד בכל הדירה וסתם את אוזניו "יש לך בעיה?!" צרח ביל שנית,
אך הפעם אוזניו של טום היו מכוסות והוא שמע רק לחישה קלה, והתעלם מדבריו של ביל.
הטלפון של הבית צלצל "מה קיבינימט?! אז אנחנו מאחרים קצת, בשעה וחצי, זה לא סיבה להתקשר כל דקה!" צרח ביל,
אבל לא ענה לצלצול. קאוליץ השני הרים את השפורפרת ומנע מעצמו מלצחוק על הפאניקה של ביל.
"בית משפחת קאוליץ שלום" אמר, הוא תמיד רצה להגיד את זה בטלפון.
"טום? זה אתה?" שמע את קולו של גאורג "לא. זה סנטה קאוליץ, אידיוט" אמר והחזיק את השפורפרת בידו,
צוחק בשקט "אתה גאון" אמר לעצמו והחזירה את הטלפון לאוזנו.
"-לרוץ דיויד כבר רוצח אותנו! אין זמן! אנחנו פאקינג מאחרים בשעתיים!" צעק גאורג במהירות, כך שזה לא הוסיף לטום להבין את דבריו.
"סתום!" צעק וגאורג השתתק "אנחנו כבר באים, ביל הנקבה מתעכב" אמר ברוגע וניתק,
"ביל!!!" צעק בכל הכוח שלו, מרגיש את מיתרי קולו עומדים להיקרע מעוצמת הצעקה.
ביל יצא מחדרו, מרופט, קו איילינר עקום מרוח על לחיו גדושת המייק אפ "מה קרה!?" שאל בהיסטריה,
"אנחנו מאחרים! בכמעט שעתיים!" אמר טום בעצבנות וביל פלט צרחה גבוה ודקה, נכנס לחדרו ונעל את החדר.
קאוליץ שמע עד למקומו את היבובים של ביל וניגש, דופק על הדלת.
"בילקי-פלוץ-אטומי?" שאל בחיוך, אך הקולות מבפנים רק גברו.
"עוף מפה" מלמל ביל וטום דפק שנית על הדלת בשקט "יש לנו ראיון, בילוני" אמר,
אבל ביל המשיך ליבב בשקט, קובר את פניו בידיו.
טום הסתובב והלך לסלון, לוקח את הפלאפון שלו ומחייג על המקשים במהירות, מצמיד את השפורפרת לאוזנו.
"היי מישי, התגעגתי" אמר בחיוך, נכנס לחדרו וקופץ על המיטה הרכה שלו.
"טומיש, מזמן לא דיברנו! לאן נעלמת לי?" נשמע קול של בחורה צעירה מהטלפון,
"סתם, עניינים. רוצה לבוא אליי?" שאל בקול 'חושני' ועשה פרצופים מוזרים למראה שמול המיטה שלו.
"אוקיי, אני באה" היא ענתה והשיחה נותקה; אחרי כחצי שעה נשמעה דפיקה על הדלת וקאוליץ רץ לפתוח אותה,
"היי מישי" אמר ולפתע ראה מישהי שהוא לא ציפה לה...על הדלת וקאוליץ רץ לפתוח אותה, "היי מישי" אמר ולפתע ראה מישהי שהוא לא ציפה לה...
***
אומגוש מי זאת?
פרק כרגיל, בעוד יומיים. ספויילרים למנויים יישלחו מחר!
ערב טוב בנות