שלומות, כבשים כחולות שעושות Moo.

שם ושם משפחה: שמוליק קאוליץ.

אבא: טום קאוליץ.

אמא: מושנית קאוליץ.

מקום לידה: צרפת, מרנה לה ול, יורודיסני.

מקום מגורים: החדר שלי, להלהלנד, להלהטאון.

גיל: שנה ו..זה..

תחביבים: לעשות צמות,להיות לבן כזה וחוטני.

אמא מספרת על שמוליק:

"זה ברור ששמוליק שלי, ירש את הראסטות מאבא שלו.

שמוליק ממש חמוד, אבל הוא לא מדבר הרבה, נו מילא.. וילון חוטים."

אבא מספר על שמוליק:

"יש לי בן?!?! ממתי?! למה?! "

ראיון קצר שלי, עם שמוליק:

שמוליק: "הייתה לי ילדות.. עסוקה.."

אני: "זה לא עשוקה?"

שמוליק: "אני אמרתי עסוקה!"

אני: "אבל אתה אף פעם לא מדבר!"

שמוליק: "אבל זאת לא אשמתי..בוהו בוהו.."

אני: "די..די שמוליק, לא לבכות. עכשיו בוא ותספר לי, מדוע היתה לך ילדות עשוקה?"

שמוליק: "עסוקה!"

אני: "אה..עסוקה.. כן."

שמוליק: "כשהייתי קטן.. ממש פיצפון, כזה גרגעלך כזה.. פצפון קטן.. קטנצ'יק..."

אני: אבל אתה וילון אתה לא יכול.."

שמוליק: "אני אמרתי קטנצ'יק!!"

אני: "ב..ברור.. אתה.. היית כזה.. פצפון כזה.. קטן.. ברור.."

שמוליק: "היה לי דג."

כעבור מספר שניות של שתיקה, אני: "נו..ו..?"

שמוליק: "הוא היה.. דגי כזה." שמוליק אמר זאת בחולמניות.

אני: "אוקי.. ו..?"

שמוליק: "זהו."

אני: "זהו? היה לך דג? אז מאיפה באה הילדות העשוקה?"

שמוליק: "עסוקה!"

אני: "כן, כן.."

שמוליק: "הייתי נורא עסוק."

אני: "במה?"

שמוליק : "להיות כזה חתיך, את יודעת איזה עבודה קשה זו?! להשאר כזה.. לבן וחוטני."

אני: =.="