גם סגולה וגם כותבת.

אני כל כך מתגעגעת אלייך, הגעגוע הזה כבר מחרפן אותי, כל כך צריכה אותך שתחזור ותהיה איתי.

עכשיו אני חושבת על זה שבסה"כ תהיה פה שישבת ומתוך השישיבת האלו אנחנו אנחנו רק יום אחד יחד... אני כל כך צריכה אותך שתהיה איתי תאהב אותי, תחבק אותי, אני מנסה להיות חזקה בשבילך, מנסה להיותה כי מעודדת בטלפון שאתה נשבר לי אבל בתוך תוכי בא לי להשבר לאלפי חלקים - אלפי חלקים שממשיכים להשבר מידי ים כל החלקים האלו יתחברו רק שאני אראה אותך סופסוף מי יודע מתי...

לא יודעת איך הלהמשיך עם זה, אם אני אדע שאתה ממשיך וממשיך וממשיך להיות ש ם בלי לחזור הביתה אני אתחרפן...

אני יודעת שקשה לך בגלל זה אני לא מתלוננת לך אבל אני שומרת כל כך הרבה בבטן כל כך קשה לי כבר אני משתגעת מהעובדה שאני לא איתך ולא יכולה לעזור לך ולחבק אותך שצריך - כמה שזה נשמע ילדותי ככה זה.

אהוב שלי, כל כך מחכה לך שתחזור כבר.

מחכה, לא תשכח...

ממשיכה לחכות...

תחזור.

היום גיליתי את זה, יות נכון אתמול...

אני בנאדם מלא ברחמים עצמיים, בנאדם בודד ותלותי.

החבר בצבא, החברה הכי טובה האמיתית שלי כבר הפסיקה להיות אמיתית, החברה הכי טובה המזוייפת מסתכלת רק על עצמה, חברות חלק באילת וחלק עם החברים שלהם ידידים עם רובם הקשר שלי מסתיים בשיחה במסנג'ר וכאןן נגמר הספר טלפונים שלי בפלאפון.

עוד יומיים יש לי יום הולדת - ואם כמה שאני שונאת יום הולדת אני מבינהללמה אני שונאת אותו, כי אני מבינה כמה אני לבד בו.

מה בתכלס אין לי מה לעשותץ אני כל כך לבד שאני כל כך קרובה להשתגע, פשוט להשתגע.

אוף אני כבר לא יודעת איך לתאר את הבדידות הזאת.

אני פשוט לבד.

אני כבר אוכלת את עצמי רוב דאגה לך.

מה קרה... בדר"כ עד 10 הכי הרבה 10 ורבע אתה כבר מתקשר להגיד שהכל בסדר ואתה הולך להתקלח.

היום מה? שכחת אותי? הית עייף מידי בשביל לומר י מאמי אי סחוט אני הולך לישון?

אני כבר על סף השתגעות פה בלעדייך, אני לא מפסיקה לחשוב עלייך לשניה, אני כל כך צריכה שתחזור ותחבק אותי ותגיד שיהיה בסדר.

אני מתחרפנת, אני ריכה לשמוע את הקול שלך לדעת שאתה בסדר.

אני מחכה. ומחכה. ומחכ. מחכה לשיחה אחת, הודעה, ידיעה, משהו שיגיד לי שאתה בסדר וסתם נרדמת כמו תמיד, סתם נגמרה לך הבטריה ולא היה לך איך לדבר איתי. אןף. תחזור חיים שלי תחזור.

אני משתגעת.

כל הכוכבים צורחים את השם שלך...

כל הציפורים בבוקר מצייצות את הבדיחות שלך...

כל המכוניות בחוץ מזכירות את הנהיגה שלך...

כל האנשים שצוחקים מזכירים את החיוכים שלך...

הנשמה שלי קוראת לך אבל שלך לא עונה.

בבקשה תחזור

היא מחכה לתשובה.

השפתיים לוחשות אל מול התמונה, מחכה שתחזור ותעבור עוד שעה, השבוע לא זז, שישי שבת רץ אם לא טס אין י זמן לראות אותך מרגישה כל כך חסר...

החזה כבר כואב מרוב לחץ וגעגוע, מרגישה דקירות בלב כל דקה כל השבוע, זה כואב זה לא עוד ביוטי ברגע ה ידי על החזה מונחת, כל כך כואב שאני כבר צורחת.

צריכה שתגיד שעוד מעט זה יעבור,תתן נשיקה והכל יעבור.

צריכה שץחזור אני לא מצליחה בלעדייך..

איך אחרות מצליחות אני לא מבינה.